A matter of choice

אז שוב קיבלתי אסמס מעודד על רצונו לתת לי מצמח דוד הקטנה שלו.

ושוב אני מוצא את עצמי, משועשע בפתח ביתה של החמלה.

מרוענן על ידי שאיפה קלה ולפתע אחרי ישיבה 

יושב אני שוב וחושב, או היכן היא שקית התשוקה הקטנה?

בכל מקרה היא נשרה בדרכה מעכשיו,לעכשיו.. מסטול מהרבה זמן שעבר כך

אני חושב שהגיע הזמן להמשיך הלאה...

בכל מקרה מרי ג'ין אהובתי,

עוד נשבנה לזמנים טובים יותר.

ופתאום כשזה נראה שנגמר,

פתאום עוד הודעה 

מפתיעה אותי.

כהצעה פתוחה לבוא ולטעום ולחוות, 

רגע של לגימה מיינך, להשתכר מבשמך

ולהסתובב כאילו תחת כיפת השמים 

בריקוד נשתולל, והתקרה נעשית

מוארת מרקע שלל כוכבים

במבט לתוך, עדשות חייך, חלומותיך, אהובתי.

אך עדיין עוד אני

נודד במדבר תשוקתי.

התחלתי שם, במפלגה הקטנה הזו,

כיום לא יזכרו אותי, כך אני חושב.

אבל אני בהחלט חושב שהתמעתי 

את דעותי, גם אם זה במפגש 

התחלתי, ובשיחות, ובאסמסים.

בכל רמת חלקי איברי אני מעביר

את מסר הקיום האבסולוטי.

האפשרות הזו של בורא עולם

בכל העולם, של אבא שאוהב את כולנו.

אותך אדמה אדומה שטופה מדם, 

אותך מזח מוכה סערות, דמעות

בגידות.

אתכם שמיים כחולים, שתזכירו לי

כמה כואב, כמה צורב אותו המבט,

מתעוור מהבזק האור.

אני רוצה להאמין בטוב.

אני רוצה לדעת שיהיה כך.

היום יצאתי בפומבי, אני פנטאיסט.

אני מאמין בקיום אלוהים, כמו הקיום של המוח בראשי.

אני מאמין במערכת כוכבים, כמו רקמה אורגנית עם תפקידים מסודרים.

אני מאמין בזמן, אני מאמין במוסר, אני מאמין באהבה חופשית ויקרה.

יקרה מזהב ומיהלום, יקרה מהכסף שלעולם לא תוכלו להשיג.

כי כשזה רק נייר שנעלם ברוח ומאבד מערכו,

היא תיהיה איתי שם לנצח, כמו שהוא תמיד.