האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

היום בקרתי בסנט ג'ין, יערה השתחררה, אז הלכתי לפריסה שלה, ובאתי לבקר.

מאוד פחדתי, כי כאילו קשה היה לי לחזור על המסלול של התאונה, אני לא יודעת ממה פחדתי, פשוט ככה.

בסוף היה בסדר, את ההלוך עשיתי בדרך השניה עם כרמל ואסף, ובחזור היה לי טרמפ עד לתחנה. אז היה בסדר, ולא נאלצתי באמת להתמודד.

היה מוזר לראות שוב את כולם.

היה מוזר לחזור לסנט ג'ין.

הרגשתי שממש בא לי לחזור לשם, עברתי ליד הלוחות חינוך שאף אחד לא עידכן כבר שנה והספיקו לדהות ולהתקלף, ממש התחשק לי להכין שוב פוסטר ביאליק, או חגי תשרי או משהו בסגנון.

אנשים שם, תמונות שלי בשלישות, מכתבים שכתבתי ללוחות שהם של כולם, הכל שם, כאילו לא עברה שנה מאז.

אני יודעת וזוכרת מצויין שלא אהבתי את השירות שם, ובכל זאת היום, הרגשתי שממש בא לי לחזור, שאני באמת מתגעגעת.

יהיה בסדר, פשוט צריך להתרגל לעובדה שאני כבר לא חיילת יותר.

יום טוב.