האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

אתמול היתה אחלה הופעה, מדהים ששני אנשים יכולים ללכת יחד לאותו מופע ולחזור עם חוויות אחרות לגמרי.

בעני הוא מדהים, ולשמוע אותו בהופעה זה כיף אפילו יותר.

חוץ מזה שאחרי זה פגשתי אותו ביציאה והוא חיבק אותי, ואני כזה התרגשתי, זה היה מוזר כי אני כאילו, אני לא מעריצה שלו או משהו, עברתי את הגיל הזה, אני חושבת. 

אז עכשיו כבר פגשתי מפורסם.

שזה דבר אחד פחות מהרשימה של האף פעם לא, אף על פי שאני מודעת לעובדה שזה בדבר הכי פחות משמעותי.

אני כ''כ לא שווה שום דבר. נמאס לי מעצמי כבר.

בסוף מתישהו יהיה בסדר, כנראה שיום רביעי אני יוצאת עם יריב. איזה דבר מוזר זה.

יום טוב בינתיים.