האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

ממש כיף להרגיש ככה.

הייתי היום ביום פתוח בתל חי, כל כך יפה שם ומהחלונות של כיתות הלימוד אפשר לראות את החרמון.

למען האמת כבר אחרי כרמיאל, הכל נעשה כזה ירוק, יפה ופחות עירוני, פרות מסתובבות על המדרכה ליד הכביש ולא מפחדות, אפילו כשהכבשים בועטות להן בטוסיק.

שקט שם, אפילו היום, היו המוני אנשים, אפשר היה להרגיש את השלוה שהמקום הזה משרה.

אני שוקלת ברצינות להרשם לשם, או באוקטובר השנה או במרץ, בעוד שנה.

שמעתי על פרוייקט שמאוד עניין אותי, פרוייקט ''איילים'',פרוייקט של סטודנטים שמתיישבים בכפרים, ומתנדבים שם, עוזרים לילדים ונוער שצריכים עזרה.

אני מתלהבת, כי חוץ ממימון שכר לימוד מלא, ושכר דירה ב400 שקלים לחודש, החוויה והסיפוק שבעשייה ממש קוראים לי לבוא.

חוץ מזה שיש את המסלול האדיאלי בשבילי.

תואר ראשון: חינוך- שילוב אומנויות בחינוך וחינוך מיוחד.

ותואר שני: טראפיה באומנות- מה שאני רוצה לעשות מאז שאני ילדה קטנה (אחרי שהפסקתי לרצות להיות רופאה שמחלקת מדבקות, או דולפין).

גם הכרתי כמה אנשים, רובם תל אביבים כאלו שמתים לעזוב את העיר ולעבוד לצפון לשקט ולשלווה (בדיוק ההפך ממני) שנרשמו לשם, אחד מתחיל כבר ביום ראשון והשני באוקטובר.

היה ממש מגניב להבין שבאמת יש אנשים שרוצים להיות טרפיסטים באומנות ולא שואלים אותי כזה ''וואט? מה? אה? מה זה?''

זהו.

מרגיש לי כ''כ טוב. אני אפילו כבר מתגעגעת הרבה פחות לצבא.

פורים ביום ראשון, אני מתחפשת לשטן (אבל רק ביום חמישי).

אני אוהבת את החג הזה, אולי כי עדיין לא ממש התבגרתי, אולי כי זה פשוט חג שאי אפשר שלא לאהוב.

http://www.youtube.com/watch?v=Ed0ioFyIXV4

עברי לידר. שיר מרגש.

אבל עברי תמיד עושה את זה טוב.

לילה טוב:)