האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

אז כמובן שכמו כל שנה אני מתרגשת מאוד לקראת החג הקרב ובא.

מתחננת למה להתחפש (שטן) ואז מתחרטת כי למה לי להתחפש לפיפי, ומחליטה להתחפש לנסיכה.

אז כשסוף סוף אני סגורה על עצמי ומתריחה את עצמי לקניון (נתעלם מהעובדה שאני תמיד שם, זה לא רלוונטי לאוול שנעשה לי), כבר אין כתרים, שזה  ברור ומובן כי מי יקנה כתר לפורים כשכבר אין פורים?!

אבל עידו הביא לי את הכתר של אחותו, עכשיו אני ממש נזהרת שלא לשבור אותו כי הם מאוד שבירים הפלסטיקים האלו.

חח יהיה טוב.

סו לוק את מי.

אלו אני ופול בפורים בלונה גראנד, כן עבדנו קשה, לא לא מתתי מזה.

וזו אני עם כל האיפור של הנסיכה, אני יודעת, אני צריכה להתאפר בכל יום.

ואלו אני ועידו,אני עם האביזרים לפורים שהלונגראנד חייב אותנו לחבוש, ועידו מנסה את הצלם בדליי במצלמה החדשה והמהממת שקניתי (ואגב רוקנה לי את כל החשבון, אבל זה בסדר כי במילה אני צריכה להפקיד משכורת)

זהו מספיק להפעם.

לילה טוב.