האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

אז עשיתי חורים נוספים באזניים, עכשיו יש לי 3 חורים באזן שמאל ושנים בימין.

אני לא יודעת אם זה מוזר, אני חושבת שכן. העובדה היא שאני נהנת מהכאב של החורים, אני אוהבת לסובב את העגילים בחור ולהרגיש את החוצן החדש שנכנס לגוף שלי, אני אוהבת למרוח משכה ולהרגיש איך הכל נרגע.

אני פשוט אוהבת את זה.

אני מרגישה מגניבה.

אכן.

אני יודעת שפירסמתי כאן את המילים לשיר הזה כבר, אבל עכשיו אני יודעת לצרף קליפים, אז למרות שאין ממש קליפ, תקשיבו לשיר, כל פעם מחדש הוא גורם לי לבכות, אולי כי גם אני רוצה מישהו שיקשיב לי ושיבכה יחד איתי.

נזכרתי היום במישהו שהיה איתי בשכבה, אני כמעט בטוחה שכבר כתבתי עליו לפני כמה שנים, אין טעם שתחפשו כי אני בעצמי לא זוכרת מתי זה היה.

בכל אופן אותו בחור היה הבחור הכי חתיך בשכבה, מהסוג הזה שפחדתי אפילו להידלק עליהם, כי הוא היה כזה מקובל (כמה ילדותי) ויפה ומגניב, וכ''כ אחר ממני.

בכל אופן סיפרתי עליו למישהו היום, סיפרתי שבמסע לפולין הוא נכנס אלי לחדר כשהוא לובש רק (!!!) מגבת ועדיין רטוב מהאמבטיה, אני הסמקתי בטירוף, והוא בשיא הקוליות, שאל איפה ניל, אמרתי לו שניל זה החדר ליד, בקושי הייתי מסוגלת לדבר מרוב מבוכה, גם מפני שזה איתי וכאילו הוא יפה יותר מכל דוגמן שהוא, וגם מפני שזה היה בפולין, והיתה לי שם הרגשה כאילו שמסתכלים עלי ובוחנים כל תנועה שלי, האם נשמות/ רוחות רפאים, יודעות לקרוא מחשבות?

בכל אופן אחרי תקרית המגבת לא דיברנו יותר במשך כל התיכון.

לפני כמה זמן פגשתי אותו במקרה, כן- הוא עדיין הבחור הכי יפה שאני מכירה.

כן אז מי שדיברתי איתו היום אמר שאולי מתישהו יהיה לי אומץ לדבר איתו ולהציע לו לצאת איתי, אמרתי לו שאני לא חושבת כי בשבילו אני  תמיד אשאר ''החנונית שלא דיברה איתו שנה וחצי כי היא ראתה אותו בלי חולצה'', ומבחינתי תמיד אני אהיה פחות טובה ממנו, כי דברים כאלו שנמשכים שנים קשה לשנות.

הוא אמר שאני מוזרה.

אני אמרתי שאני יודעת.

המשפט התנכי שהכי גורם לי לחייך זה ''יצא לבקש את האתונות ומצא את המלוכה''.

הידעתם שחלקים נכבדים מהתנך נכתבו על ידי סופרים ממלכת דויד?

אני בכלל לא אוהבת את דויד, למרות שהוא היה ג'ינג'י חתיך הורס (בבקשה אל תהרסו לי את האשליה), אני חושבת שזה דיי חבל כי פיספסנו חלק חשוב מהתנך בדרך הזו.

עדיין מלכים ג, הספר הכי משמעותי שקראתי לאחרונה.

יום נעים.

אכן חפרתי הפעם, כמו בזמנים הטובים.