האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

כי הדם כבר נוזל מהעינים

אפילו התקווה כבר לא נמצאת בשמיים

מה כבר נשאר לי לעשות,

חוץ מלחכות?

אז אני לא שואלת שאלות

לא מחכות לי תשובות

מסתכלת מהצד

תמיד אני ליד

ואתה מה אתה חושב שאתה מבין?

תקח אותי מכאן

ותשלוט לי ברגשות?

עוד כמה רגעים זה יהיה אמיתי

כי עכשיו אני לא מרגישה.

יותר קל לי ללכת

ובכל זאת מחליטה לחכות.

אז אני צעירה

 חושבת כמו מבוגרת

 כי הצרות באות ביחד

 ואחרי הכל אני לא בורחת

אז אני הולכת לישון מוקדם

כי אני עדיין כאן,

ולפעמים לחיות באשליה, זה לא כ''כ נורא.

אני כתבתי.