האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

זה נוראי מצידי להתאהב במישהו שיש לו חברה.

אני יודעת.

אני ממש רעה.

גם אליו וגם אל עצמי.

אבל זה היה פשוט כמעט בלתי אפשרי שלא, אני בת, כשמחמיאים לי אני נמסה, כשמחבקים אותי אני מתרגשת, אני לא בטוחה שזה קשור לעבדה שאני בת, פשוט אולי לעבדה שהוא כזה בן כזה של פוראבר.

בכלל לא מבינה את הלחץ חתונה הזה שנפל עלי, אני אמורה להחזיק קשר מעל שבוע, קודם כל.

בכל מקרה אני מנסה ממש להתייחס אליו כמו אל מה שהוא, חבר טוב.

אבל זה נורא קשה לי כשהוא אומר לי שאני מיוחדת ומדהימה, וכשהוא מחבק אותי.

ובמיוחד קשה כשאני יודעת כמה טוב הוא.

אני מרגישה לידו נעים ובטוח, ובכלל לא חסרת ביטחון או נחותה.