האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

הרבה זמן שלא הייתי כאן, למעשה הרבה זמן שלא תבתי בכלל.

והנה אני עכשיו, כמובן חוזרת הביתה.

אפשר לומר על ישראבלוג שהוא סוג של בית?

אז מה קרה איתי?

ככה זכיתי ב2000 שקלים לבזבוזים מהעבודה, אני לא חושבת שאי פעם זכיתי בהגרלה כלשהי.

כמובן שהסיכוים אכן היו לטובתי כי על כל מכירה את מקבלת פתק עם השם שלך להגרלה ולי היו בערך פי חמש מלכל השאר, אבל בכל זאת, זכיתי.

קניתי בגדים ובושם ואיפור, הרבה איפור, כמויות.

קניתי מללין וקניתי מתנות וקניתי תיק וספרים.

וזהו נגמר.

כסף מתבזבז אצלי מה זה מהר.

אחרי זה כאיה לבחורה חומרנית כמוני, טסתי עם אחותי ללונדון, היא בדיוק השתחררה מהצבא, ואני לקחתי חופש מהלקוחות, וטסתי.

להגיד שהיה מדהים?

זה כזה רדוד.

שווה ערך כמעט ל''כיף''.

אני באמת לא כ''כ יודעת מה להגיד, זו היתה פעם ראשונה במדינה זרה שיכולתי לבחור מה אני רוצה לעשות, כלומר, שונה מטיול עם המשפחה או ממשלחת לפולין.

היה משחרר.

לונדון זו מדינה מדהימה, מהממת.

הקייץ שלהם זה כאילו שמישהו הדליק מזגן ברחוב, והרכבת התחתית זה כמו עיר שלמה נוספת מתחת ללונדון.

הגברים שם, אי-מ-לה. חתיכים הורסי בריאות.

הם באמת לובשים שם טוקסידו סתם ככה לעבודה, כמובן כדי לשבור את המראה המחוייט הם משלבים נעלי אולסטאר. אולי עברתי את הגיל הפריקי שלי, בכל זאת עדין יש לי חיבה לנעלים האלה. במיוחד על בחורים.

משהו שהצחיק אותי, שאולי ממחיש בצורה הטובה ביותר כמה הכל שונה שם, נהוג כשעולים במדרגות נעות להצמד לימין כדי שמי שממהר יוכל לעלות ברגל. כולם באמת נצמדים שם לימין.

אני רוצה לחזור לשם.

טוב קצת נסחפתי בזכרונות בכלל נכנסתי כדי לכתוב על משהו אחר.

כבר שחכתי מה רציתי.

אז שמחתי לעמוד לשרותכם, שיהיה המשך יום נעים.