האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

70, זה הציון שלי בפסיכולוגיה.

ואני באמת לא מבינה איך מקצועות כמו נניח פילוסופיה, שלא ענינו אותי ובאמת שלא השקעתי בלמידה אליהם יותר משעתיים יצאו מעולים, ופסיכולוגיה שכן למדתי והכי רציתי להצליח (באמת שלא רק בגלל ליהוא) יצאו מעפנים.

70.

אוקי מועד ב'. על מי אני עובדת? זה כ''כ לא אוקיי.

אז חוץ מזה לא קיבלתי עוד שום ציון מענין. הגשתי המון עבודות, אני מרגישה שבהכנת עבודה לומדים הרבה יותר טוב מאשר מבלמידה למבחן. עבדה היא שאני זוכרת מעולה את תולדות החינוך של ספרד, אבל לא זוכרת איך גלי אור נשברים על מרקע וזה יוצר ראיה של צבעים.

אוקי דוגמא גרועה, אני כן זוכרת. את מה שאני לא זוכרת כבר שחכתי ולכן אני לא יכולה לכתוב את זה כאן.

לפני המבחן בפסיכולוגיה הרגשתי הפעם הראשונה מה זאת אומרת לחץ לפני מבחן. במשך שבוע הייתי מתעוררת לפני 7 ועוד לפני שהייתי מצחצחת שיניים הייתי קוראת את הסיכומים מיום האתמול ומתחילה פרק חדש (כן אני יודעת, טינופת), כל דבר שלא נגע למבחן בפסיכולוגיה היה נראה לי לא רלוונטי וסולק ממחשבותי, או כמו שפרויד היה אומר- הודחק לתת מודע (כן פרויד היה דביל). אני לא חושבת שאיי פעם באמת למדתי ככה.

70. זה מה שאני שווה.

בכל מקרה, לילה לפני המבחן אני נכנסת למיטה ב11 בערב, אחרי שכל היום תרגלתי שאלות למבחן, ואני לא נרדמת. כנראה שבשלב מסויים נרדמתי, כי ליהוא נכנס לחלומותי וצרח עלי ''דניאלה מטומטמת- את לא יודעת מה זה היפותלמוס- קומי'' ''את לא יודעת מה זה אציטילכולין'' ועוד ועוד מושגים, שאני כן יודעת מה הם, אבל בחלום לא ידעתי. זה היה חלום שחזר על עצמו בלופים, כל פעם עם מושג אחר.

קמתי במצברוח נוראי וניגשתי למבחן נוראי. אוקי אז הוא יצא הכי ביצ'. אבל אני כנראה לא עברתי על הכל בסופו של דבר.

נו בסדר, מועד ב'.

פרונטלית- פריינטלית- אוקסיפיטלית- טמפורלית. ושוב עד שאני אזכור פרונטלית- פריינטלית- אוקסיפיטלית- טמפורלית.

אני מתחרפנת.

70.

אוי אוי.

שבת שלום.