תיכף מתחילה.
זה כל מה שיש לי להגיד אחרי חודש ומשהו של היעלמות.
סתם זה לא באמת כל מה שיש לי לומר, אבל כרגע זה בעיקר זה. אני עומדת על ממוצע 82, אם אני רוצה לעבור לחוג של פסיכולוגיה (וזה מה שאני רוצה לעשות, דו חוגי פסיכולוגיה וחינוך מיוחד) אני צריכה ממוצע של כמעט 90, כמובן שעדיף כמה שיותר גבוה. זה אומר שכבר התחלתי להתכונן למבחניםמ (טוב בסדר, למבחן בפסיכולוגיה בפרט).
אני עדיין מתלבטת האם כדאי לי לעבור או לא, כלומר, אני מאוד רוצה לעבור, לפני ההרשמה ללימודים אפילו לא העזתי לבדוק את תנאי הקבלה לפסיכולוגיה, וחינוך מיוחד היה מן פשרה כזו, אני אהיה אדיולוגית ואתם תסלחו לי שהפסיכומטרי שלי כ''כ גרוע. משהו כזה.
ועכשיו, אני יכולה לעבור וללמוד את מה שאני באמת רוצה, אבל לא כ''כ רע לי בחינוך, התואר לא קשה לי במיוחד ואין המון מאמרים באנגלית, שזה טוב.
אם אני אעבור לפסיכולוגיה חוץ מקורס אנגלית יהיה עלי לקרוא ספרי לימוד שלמים באנגלית, שם ללמוד מסיכומים שתורגמו לא מצתייר טוב, כולם שם גאונים כאלה, וגם אני לא בטוחה שאני רוצה לעזוב את השילוב אומנויות, אי אפשר לעשות טלת חוגי.
אני כ''כ לא טובה בלהחליט.
אחרי שפרקתי את שעל ליבי, אפשר להתפנות לדברים אחרים.
שבת שלום ביינתים.
דניאלה.