האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

כ''כ הרבה חדש אצלי.

כמעט שחכתי מהבלוג הזה, ופתאום זה, חזר החשק הזה לכתוב.

יש משהו בימים כאלה, זה לא שאין לי מה לעשות, כמעט ואין לי זמן לישון, אבל אני חושבת שזו באמת תקופה טובה.

התחלה של שנה ב', אני חייבת לציין שהיא התחילה מעולה, השוק של יום א' שנה א' נשאר הרחק בשנה שעברה, לחזור אל הצפון ואל החברים היה ממש כיף. אני אוהבת את הצםפון, ואוהבת את הלימודים אף על פי שהסמסטר רוב הקורסים שלי משעמים. (נו ברור ליהוא בשליחות בקליפורניה עד סמסטר ב) בכל מקרה, התחלתי להתאמן,הורדתי רק 15 קילוגרמים שזה הכי הרבה שירדתי אי פעם בחיי, אני ממש מרוצה מזה, אני עובדת בנטויזן בתמיכה טכנית אבל עוזבת שבוע הבא כי אני צריכה זמן ללמוד,הם ממש מנסים לשמר אותי, כמו שמשמרים לקוחות שרוצים להתנתק. אני מתחילה לעשות פרח, אני משקיעה בלימודים, אני מרגישה ממש פעילה.

אני עדיין לא בטוחה איךלהגדיר אותו, זו ההתחלה ואולי אני סתם מתלהבת, אבל הוא שונה מכל שאר הבנים שיצאתי איתם עד היום, באמת הוא מתייחס אלי כמו לנסיכה. והוא נחמד ומצחיק וחכם, וכשאנחנו יוצאים ממש כיף לי. הכי חשוב אולי- הוא לא ניסה לשלוח ידיים למרות שכבר יצאנו פעם אחת לבד בלי עוד אנשים. אני מרגישה בפעם הראשונה בחיים שלי שמתענינים בי ולא רואים בי מקור לפורקן. זה מרגש כי אני לא רגילה שמחזרים אחרי.

ואני אולי סתם מתלהבת.

אולי.

אבל זו באמת תקופה נחמדה.

תדעו לכם, אם מישהו בכלל עוד נשאר לקרוא פה, שזה שלא כתבתי כ''כ הרבה זמן זה בלל שהייתי עסוקה בעצמי, באמת בעצמי, במה שאני רוצה ובחלומות שלי ולמרות שלא היה לי קל ועדיין לא קל לי, טוב לי.

ממש.

אני רק רוצה שתדעו.

אוהבת

דניאלה