האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

יש לי כ''כ הרבה מה לספר.

יצאתי איתו שוב, הולכנו לסרט ''המרוץ לזהב''.

דווקא היה סרט מגניב.

היה מצחיק, דמיות צבעוניות, והשחקן הראשי כמובן היה סופר חתיך עם שיער בלונדיני וארוך ומתולתל.

כל פעם אני מבינה מחדש כמה ששער ארוך זה יפה לבנים...

יום שבת הוא בא ורצה שנדבר.

הוא רצה שנקך הפסקה כי הוא חוזר לאקסית.

ואני שואלת... ''הפסקה ממה?''

זה לא שהיינו בקשר מליון שנה או משהו כזה.

ובכל מקרה לא הייתי מעוניינת להמשיך בקשר הזה.

הדבר היחידי שביאס אותי זה שהוא אמר את זה קודם.

אני יודעת שכאן אני נכנסת יותר לעניין האגו וכל זה.

אבל בכל זאת זה עניין דיי חשוב.

לא?

חוץ מזה תארו לעצמכם, בחור בן 20, מגיע ללנוגראנד בתור שמרטף אך חוזר לביתו בתור מפעיל מתקנים...

ממ כך קרה לבחור שלא עזב אותי אתמול כל המשמרת.

הייתי במכוניות המתנגשות- כמה יוצא דופן מימים אחרים...

והוא עלה סיבוב אחר סיבוב, בסוף המשמרת הלכתי עם חברה לאכול גלידה והוא בא איתנו, וזהו.

הוא להוט לעבוד איתי בלונגראנד.

חח.

נון טוב...

תמיד ידעתי שאני פשוט כישרון.

חוץ מזה נעם חזר למשחק- כל פעם מחדש אני נדהמת כמה שהוא יפה...

אתמול חבורת בנות דיברו עליו בתור למכוניות וצחקקו.

אני חשבתי לעצמי, איך זה שכל הבנות מגיל 7- 70 מאוהבות בו?

איך?

הוא חתיך מושלם, חכם, מצחיק, טוב לב, וכן יש בשקט שלו משהו מדליק.

אבל כאילו מה?

הוא דמות בסדרה.

הוא לא אמיתי...

נכון?

אז איך זה שאני כה חושקת בו?

יום נפלא:)