האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

אתמול שיחררו אותי הביתה מבית החולים, עדיין יש כמה בעיות, אבל אין מה להשוות בבכלל.

הגיע הזמן גם.

האמת קצת מוזר לי לחזור הביתה.

בשלושה חודשים האחרונים גרתי בבית החולים, ושלושה חודשים זה מספיק זמן כדי להתרגל למקום חדש.

אבל כמובן שאין כמו הנוחות בבית, אף על פי שהוא לא מתאים לנכה עם קב כמוני. אבל אני מסתדרת.

זה הכי חשוב.

קצת משעמם לי, ואולי מחר אני אלך לקניון, בא לי ללכת לסרט כבר מאתמול ולא יצא.

טוב אז מחר אני אלך לאיים אבודים עם אושרי כהן.

והיה לי כיף.

חוץ מזה אמא החליטה לפנות לכל מיני רבנים בגלל הפציעות המרובות שהיו לי במהלך חיי.

ואחד מהם אמר לה שדניאל זה שם יפה אבל הוא לא מתאים לבת, לכן צריך להוסיף לי י' לשם.

זה י' כי זה אחת מהאותיות שיש בשם של ה'. שאלתי אותה אם אפשר לקרוא לי דניאלה, כי דניאלה זה שם של כוסית, ודניאלי זה שם של ילדה קטנה ומפונקת.

אבל היא לא ידיעה לענות לי.

מוזר, אבל הנושא הזה דיי מעסיק אותי, למרות שהוא משעשע.

אני לא מצליחה להבין למה זה כ''כ משנה לי, זה רק שם בת''ז, זה לא כאילו מישהו באמת יקרא לי אחרת או ייתיחס אלי אחרת.

זהו לבינתיים.

ממני.