התעוררתי הבוקר במצברוח מאוד מוזר, קצת מדוכדך וקצת שמח.
אני חוזרת לצבא היום.
זה דווקא משמח אותי, סוף סוף אחרי כ''כ הרבה זמן, אני חוזרת לסוג של שגרה.
אתמול כמו ילדה מתלהבת מדדתי את המדים היה להם ריח של סנט ג'ין, אפילו שכיבסו אותם מאז.
אני מתגעגעת.
אני יודעת שאם הייתי חוזרת לשם הייתי מתחרפנת.
זה נכון.
אבל בכל זאת הייתי שם שנה. ואי אפשר לא להקשר לאנשים. גם אם לא אוהבים את המקום.
זהו, קבלו אותי, מש''קית חינוך בדימוס, פקידת ר''מ2 לעתיד. מה שעוד יותר מצחיק שאני הולכת לשרת לפחות בשבועיים הקרובים, 3 דקות מהבית.
אז זה מה שהייתי צריכה לעבור כדי להחליף בסיס?
אם רק הייתי יודעת...
אבל חבל לי שחלום הצנחנים נגוז, ואפילו עוד לפני שהוא התחיל.
קצת מוזר לי ללבוש שוב מדים.
ובכלל, אני שומעת עכשיו שיר של mika ואפילו לא מחייכת. בדרך כלל זה בא לי בטבעיות כ''כ כשאני מקשיבה לו, אני רק מדמיינת אותו בבגד האדום והצמוד הזה מהקליפ בmtv וצוחקת.
לא משנה, זה בטח יעבור לי במשך היום.
הידעתם ששכווי זה תרנגול?
ושהמשמעות של גבר, חוץ מכאילו איש, זה גם תרנגול?!
אני לא מבינה איך לא ידעתי את זה, זה משהו שחייב להפיץ!!!
בוקר טוב
מדניאלה.
הקצת עצובה.
וקצת שמחה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
