האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

למה זה מגיע לי?

כל הזמן כואב לי, תחושת הכאב בפכה למשהו יומיומי שבשגרה.

אבל כמה מוזר, לא למשהו שמתרגלים אליו.

נמאס לי, אני רוצה לטייל, ושיהיה לי נעים, שלא יכאב לי. שיהיה לי נוח ואני לא אצלע.

דיי.

עכשיו קראתי קצת בבלוג בחודש של לפני התאונה.

היתה לי עבודה מגניבה, הייתי אמורה לעבור לצנחנים, ממש כמו שרציתי, היו הצעות מבנים...

מה יש לי עכשיו?

כלום.

חיים מלאים בכאב פיזי, ובתסכול נפשי.

נמאס לי.