האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

נרשמתי למבחן.

עצוב לחשוב כמה דברים הייתי יכולה לקנות ב485 שקלים, לא פחות.

וזה עוד רק לימודים שהם מקדימים ללימודים האמיתיים.

מזעזע.

אבל נרשמתי, זה אומר שאני בטוח הולכת לא משנה מה.

כבר יש נושאים שהם חביבים עלי יותר כמו מילים, אנלוגיות, ופטל, ונושאים שאני ממש שונאת כמו משוואות (עם 3 נעלמים. 3!!!), ואנגלית שעל זה אני בכלל לא מדברת.

יש לי מדריך כזה חכם... הוא הוציא 798 בניסיון הראשון, ועוד התבאס על זה המניאק.

הוא גם אפנוען ויש לו חיוך כזה מחמם וכפות ידים גדולות.

אני שונאת אותו.

לא אמורים להיות גברים כאלה בעולם, כבר התרגלתי לעבדה שנסיך החלומות לא באמת קיים, וגם אם נגיד אני אראה איזה חתיך על סוס לבן, אני אדע שזה רק בגלל מחירי הדלק שעלו כ''כ.

ככה חוץ מזה קר לי ממש, ובא לי לישון לפחות שנה, אבל כל פעם אני נזכרת שאני צריכה ללמוד ואז אני קמה, מכניסה את היוזר שלי לאתר של היי קיו, מתחילה ללמוד, ואז אני משקרת לעצמי ש''רק חמש דקות בפייסבוק ואני חוזרת ללמוד'', אף פעם לא חזרתי ללמוד אחרי 5 דקות.

טוב אני חוזרת ללמוד, הפעם באמת, יש לי משוואות עם שלושה נעלמים על הראש.

הטיול לצפון- בטח יהיה לזה המשך- כתבה אני.

אתם תחשבו שאני משוגעת. אם לא משוגעת לפחות לא נורמאלית, הוזה, לוקה בתסמונת טורט, או יותר גרוע, בתסמונת ''נדמה-לי''.

אני לא אף אחת מהדברים האלה.

אני רצינית לגמרי.

לפני שאני אספר מה קרה, ודברים כאלה מחייבים הקדמה.

זה לא יעבוד אחרת.

אני אפילו לא בטוחה שמותר לי לכתוב על זה.

כן, אתם בטח מכירים את כל הסיפורים הקדומים על היצורים הקרים, אלפי שמות המציאו להם כשהמוכר ביותר הוא ערפדים, ועכשיו נכנסנו למין אופנה כזו.

אני מודה בפה מלא ובגאווה שגם אני התמכרתי לסאגה הזו.

באמת לא ידעתי שאני אכנס לזה כ''כ חזק, כ''כ בקרוב.

אוקי אז נראה לי שחפרתי מספיק. 

אולי לא השתכנעתם, ואולי אתם עדיין חושבים שיש לי מחלת נפש לא מוכרת כלשהי.

לא אכפת לי. כי אני יודעת את האמת.

פגשתי אחד.

כאן בישראל, בארץ הקייצית הזו, ועוד באמצע אוגוסט.

תפסיקו לנעוץ מבטים במסך. זה לא מנומס.

באמת, אני מוכנה להשבע על זה עם ספר תנך. אני גם שקרנית גרועה, אפשר לעלות עלי כי האזנים שלי זזות כשאני משקרת.

ראיתי אותו, זה היה בפאב לא מוכר בדרך לצפון, נסעתי עם חברה, והוא ישב שם, הוא היה בולט בזרות שלו, היו לו בגדים שנראו חדשים ומודרנים, אבל נלבשו בחוסר טעם מזעזע. ובאמת שאני בעד כל הקטע הזה של הלביע את עצמך. חוץ מזה מי לובש סוודר משובץ באוגוסט?

למרות הצפיפות במקום מסביבו היה מרחב גדול, והרגשתי מין משיכה מוזרה אל בחור הזה.

אפילו אני לא יכולתי להסביר את מה שאני מרגישה ואת מה שעשיתי באותו הרגע.

ובאמת. איך יכולתי לדעת שהחיים שלי הולכים להשתנות כ''כ?

כי הדם כבר נוזל מהעינים

אפילו התקווה כבר לא נמצאת בשמיים

מה כבר נשאר לי לעשות,

חוץ מלחכות?

אז אני לא שואלת שאלות

לא מחכות לי תשובות

מסתכלת מהצד

תמיד אני ליד

ואתה מה אתה חושב שאתה מבין?

תקח אותי מכאן

ותשלוט לי ברגשות?

עוד כמה רגעים זה יהיה אמיתי

כי עכשיו אני לא מרגישה.

יותר קל לי ללכת

ובכל זאת מחליטה לחכות.

אז אני צעירה

 חושבת כמו מבוגרת

 כי הצרות באות ביחד

 ואחרי הכל אני לא בורחת

אז אני הולכת לישון מוקדם

כי אני עדיין כאן,

ולפעמים לחיות באשליה, זה לא כ''כ נורא.

אני כתבתי.