האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

אוקי למה תמיד התחלה כמו ''זה היה לילה סגרירי, גשם חזק הכה על חלונות ביתי הקט...'' ננשמעת מפחידה?

אני דווקא לבושה בסוודר משבצות חם, ומכורבלת מתחת לשמיכת פוך וצמר, חמים ונעים ויבש לי, זאת אומרת עד לבוקר.

גשום ורטוב כאן בקרית שמונה, אני חושבת שזה ככה בכל הארץ, חורף וזה.

בחרתי בגדים למחר, וגם למחרותיים.

מחרותיים יש לי שיעור פסיכולוגיה עם מרצה חתיך שרושם סמיילי במיילים. אני אלבש שמלה שחורה גרדיגן סגול כהה ו2 שרשרות כסף דקות ארוכות שאיכשהו משתלבות יפה יחד בלי להראות מוגזם וזה.

אני בכלל לא משתדלת.

תגידו כשאנשים אומרים  ''עשר שקל'' אתם מתקנים אותם?

תמיד כשבא החורף מגיע איתו המצב רוח הרומנטי, כ''כ בא לי שיהיה לי מישהו להיות איתו, כבר חצי שנה שלא הרגשתי חום וחיבה מגבר.

החורף מחזק את תחושת הבדידות.

טוב נראה לי שאני אלך לישון, עכשיו השכנים חברו אנטרנט אז גם לנו יש.

לילה טוב:)

מחר אני עוברת לקרית שמונה.

אני כ''כ אוהבת להגיד שאני לומדת בגבול הצפון, מרגיש לי לוחמני ואמיץ.

אני כזו לא אמיצה.

זהו, זה סופי וזה קורה.

אני חושבת שרק לפני שבועיים כשהודיעו לי שהתקבלתי הבנתי שזהו, שאני עוזבת, עד אז לא באמת האמנתי שזה יקרה.

אז כן נכון, ביום ראשון אני אהיה בת 23.

באמת הגיע הזמן, אתם יודעים תואר ולגור לבד וכל זה.

חיים של גדולים.

עד איזה גיל כבר אפשר לדווח להורים לאן אני יוצאת ומתי?

אני יודעת שאני בגיל שאני אמורה להתחיל את החיים האלו.

אני מתה מפחד.

אני שמחה שזה לא מונע ממני לעשות דברים.

ואני מתרגשת ולחוצה.

היום ביליתי את כל היום באריזות, דברי לימוד, בגדים, אקססוריז, כלי רחצה, אוכל, פח לשרותים, כלי ניקיון, עזרה ראשונה, מצעים, כרית שמיכת פוך כי תמיד קר שם בצפון...

רק כשמתחילים לחשוב על זה מבינים כמה דברים צריך. ואיכשהו בלי לשים לב בכלל, הנה 3 מזוודות מלאות עד לאפס מקום מונחות ליד הדלת, ורק אלוהים יודע איפה יכנסו 3 מזוודות בקופסת נעליים שנקראת החדר שלי עכשיו.

 ושבעצם אני מגיעה לדירה, ש... נכון שזה מעונות, ונכון שזה עם עוד 2 בנות בדירה, בכל זאת לדירה ריקה, ואני בעצם צריכה להביא המון דברים.

מחר אני עוברת.

יום ראשון זה מתחיל.

הסטריה.

זהו, זה סופי.

ואולי באמת הגיע הזמן.

התקבלתי ללימודים, אני עוזבת את הבית ועוברת לצפון.

כאילו ממש לצפון.

אני שמחה.

אני גם מלאה בחששות כאלה שמגיעות עם מעבר למקום חדש, עם התחלה חדשה.

התחלות.

אתמול חשבתי שהחדר שלי במעונות- חדר ליחיד בעלות מוזלת כי מתברר שאני הולכת לגור בקופסת נעלים  בעלות של 700 שקלים לחודש- בשנה הקרובה.

החדר שלי יהיה מעוצב כ''כ אני, שטיח סגול, סדין פרחוני על המיטה ופוסטר של קורט קוביין על הקיר.

חדר לגמרי שלי בדירה עם עוד 3 בנות שאני לא מכירה עדיין.

איך מחליטים איזה בגדים לקחת איתי ואיזה לא?

אני צריכה תיק חדש, נקרא לזה ילקוט, שיתאים ללפטופ ולכל הקלסרים שלי. (כיאה למגה חנונית שאני)

מתברר שאני אהיה חייבת ללמוד סטטיסטיקה וגם אנגלית.

טוב זה לא שזה לא היה לי ברור, אבל עד שראיתי את מקצועות החובה שלי, יכולתי עוד לקוות לאיזה פטור ממתמטיקה או משהו.

כן זה סופי אני עוברת.

הולכת להגשים את ייעודי להיות תראפיסטית באומנות.

התקבלתי!!!

אז הנה אני סטודנטית לתואר ראשון בחינוך מיוחד בתל חי.

קבלו אותי.

הלימודים מתחילים ב30 לאוקטובר, זה גם היום של היומולדת שלי.

חשבתי שזו אחלה מתנה מהיקום.

ועכשיו כשריחות החג והבישולים של אמא ממלאים את הבית לקראת הערב, סלחו לי, אני הולכת להציץ לה בסירים.