האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

זה כ''כ קשה, אבל זה הכרחי. דיי עם ההלקאה העצמית הזו. דיי.

יום חמישי יומולדת, אני מחליפה קידומת, ואני אהיה בת 20, חשבתי שאני אתרגש יותר האמת. אבל הבנתי לראשונה שגיל זה רק מספר בתעודת זהות, ולא הרבה יותר מזה.

אם כבר תעודת זהות, זה הפך להיות רשמי, אני דניאלה. זהו. סופית נפרדתי מהשם דניאל, חוץ מזה שעכשיו יש לי תמונה שאני לא מתביישת בה. שזה גם משהו.

עוד 16 ימים אני משתחררת. אני מתה להתחיל לעבוד בצומת ספרים. אני לא בטוחה שאני אהיה יכולה בגלל הרגל, אבל אני כ''כ רוצה את זה.

היום שמתי לב שיש בנים שחושבים שאני יפה, ויש בנים שהיו רוצים לצאת איתי, תמיד יש כאלה ותמיד היו, אני פשוט לא שמה לב אליהם, אולי כי הם לא מוצאים חן בעני, אולי כי אני פשוט לא נותנת לאף אחד להתקרב אלי, במיוחד עכשיו בגלל כל מה שאני מרגישה.

זהו ביינתים.

דרך אגב, אני מה זה מכורה לאח הגדול, שמעתי שביום ראשון הולכים להכניס לבית ארבעה אנשים, אני מקווהשסוף סוף יכנס מישהו חתיך, אין שם חתיכים בכלל, פעם היה את בוריס, עכשיו.. טוב אף אחד מהם לא משהו.

למען האמת כשהתחילו הפרומואים לאח הגדול לא חשבתי שכל המדיה תתמכר כ''כ, לא חשבתי שאני אתמכר כ''כ.

אז נכון, כולם שם משדרים בערך על אותו הגל, כולם יפים, כולם עשירים וכולם חושבים שהם מינימום בראד פיט/ אנג'לינה ג'ולי.

אבל מה בכל זאת גורם לי להדבק לערוץ 20 כאילו נגמרו כל התוכניות טלביזיה, כאילו שאין לי מה לעשות, כאילו שאני איזו משועממת... כאילו... כאילו שזה מן גלגל הצלה.

על מה אני מדברת? אני אכן משועממת.

פעם מזמן ממש בתקופה הקצרה מאוד שתפקדתי כפעילת ת''ש בצבא, דיברתי על זה עם כמה חיילים, על הצורך לדעת הכל, מה כל אחד עושה, מה כל אחד חוה בבית ובחיו הפרטיים מחוץ לבסיס.

כמעט כולם אמרו שהם היו נותנים הכל כדי להיות זבוב על הקיר במשרד שלי.

כמובן שכולם מתכוון בעיקר לבנות, אבל אני לא חושבת שבנים הם פחות מציצנים.

אולי הם רק יודעים להסתיר את זה טוב יותר.

אז כן, לא תמיד יש הסבר, אבל האח הגדול גרם לי להתמכר, אני לא חושבת שיש משהו לא מעניין בלבהות בריבים על סיגריות, להתלהב מכל חצי מלה שיוצאת לבוריס מהפה, ולשמוח כ''כ כשהוא סוף סוף מחייך.

כן כמו שבטח הבנתם אני בעד בוריס, הוא מדליק כזה אדיש וחתיך, ומוזר.

בדיוק כמו שאני אוהבת.