האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

הטיול לצפון- בטח יהיה לזה המשך- כתבה אני.

אתם תחשבו שאני משוגעת. אם לא משוגעת לפחות לא נורמאלית, הוזה, לוקה בתסמונת טורט, או יותר גרוע, בתסמונת ''נדמה-לי''.

אני לא אף אחת מהדברים האלה.

אני רצינית לגמרי.

לפני שאני אספר מה קרה, ודברים כאלה מחייבים הקדמה.

זה לא יעבוד אחרת.

אני אפילו לא בטוחה שמותר לי לכתוב על זה.

כן, אתם בטח מכירים את כל הסיפורים הקדומים על היצורים הקרים, אלפי שמות המציאו להם כשהמוכר ביותר הוא ערפדים, ועכשיו נכנסנו למין אופנה כזו.

אני מודה בפה מלא ובגאווה שגם אני התמכרתי לסאגה הזו.

באמת לא ידעתי שאני אכנס לזה כ''כ חזק, כ''כ בקרוב.

אוקי אז נראה לי שחפרתי מספיק. 

אולי לא השתכנעתם, ואולי אתם עדיין חושבים שיש לי מחלת נפש לא מוכרת כלשהי.

לא אכפת לי. כי אני יודעת את האמת.

פגשתי אחד.

כאן בישראל, בארץ הקייצית הזו, ועוד באמצע אוגוסט.

תפסיקו לנעוץ מבטים במסך. זה לא מנומס.

באמת, אני מוכנה להשבע על זה עם ספר תנך. אני גם שקרנית גרועה, אפשר לעלות עלי כי האזנים שלי זזות כשאני משקרת.

ראיתי אותו, זה היה בפאב לא מוכר בדרך לצפון, נסעתי עם חברה, והוא ישב שם, הוא היה בולט בזרות שלו, היו לו בגדים שנראו חדשים ומודרנים, אבל נלבשו בחוסר טעם מזעזע. ובאמת שאני בעד כל הקטע הזה של הלביע את עצמך. חוץ מזה מי לובש סוודר משובץ באוגוסט?

למרות הצפיפות במקום מסביבו היה מרחב גדול, והרגשתי מין משיכה מוזרה אל בחור הזה.

אפילו אני לא יכולתי להסביר את מה שאני מרגישה ואת מה שעשיתי באותו הרגע.

ובאמת. איך יכולתי לדעת שהחיים שלי הולכים להשתנות כ''כ?

המקום- מסיבה במרכז ללימודי אנגלית

הזמן- קצת לפני מסיבת אנטרנט כשכל המורים לבושים בבגדי קאובואים

הדמויות- אני, הוא

הוא- מורה, עולה חדש מאנגליה עם מבטא כמו בסרטים. לא מדבר כמעט בכלל עברית, וכל פעם כשאני מתכוננת להציע לו עזרה בלשון אני שוכחת איך אומרים לשון באנגלית, למרות שלמעשה אני שוכחת הרבה יותר כשהוא מסתכל עלי.

השפה- נו כאילו אנגלית מה שהופך את הכל לסקסי יותר באופן טבעי ומוזר

התרגום- אני. כאילו  כן, מי אמר שאני לא יודעת אנגלית? מי?!

אוקי הדיאלוג:

הוא- מושיט לי גבעול חיטה ומתנהג כאילו שזה פרח- נו סגנון המערב הפרוע כבר אמרתי

הוא- ''חכי את זה''

הוא- ''מחייך''

אני- ''אוו''

אני- מסמיקה

אני- מאדימה יותר

אני- מתרגשת

הוא- ''את יכולה להכות עם זה''

אני- מכה אותו עם זה על היד

אני- חושבת: ''אוקי תעשי את זה בעדינות דניאלה.''

אני- מושבת  ''יפה את מדברת עם עצמך, זו כבר התקדמות''

הוא- צוחק

אני- מסמיקה, מאדימה, מסמיקה יותר אם בכלל זה אפשרי.

אוקי, אז יש לי יותר סיכוי עם האיש זאב הזה- ג'ייקוב.

תקופת הדמדומים תעבור גם לי.

מתישהו...