האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

לא הרגשתי מיוחדת היום, או שמחה באופן יוצא דופן.

היה בסדר, קיבלתי תיק שפנטזתי עליו המון זמן, קרמים, עגילים, ומין טארוט משוכלל יותר עם מפה מיוחד וזה...

היה באמת יום נחמד.

זה רק ש.. לא יודעת. פשוט לפעמים אני מחייכת ושמחה, וזה באמת יוצא לי טבעי, אבל ברגע שאני לבד בחדר בלילה במיטה, עצוב לי וכל המחשבות הרעות עולות שוב.

יש לי יום הולדת, יום חדש עלה...

חשבתי על זה, מי בכלל רוצה לחיות עד 120?

שיהיה לכם יום טוב.

זה כ''כ קשה, אבל זה הכרחי. דיי עם ההלקאה העצמית הזו. דיי.

יום חמישי יומולדת, אני מחליפה קידומת, ואני אהיה בת 20, חשבתי שאני אתרגש יותר האמת. אבל הבנתי לראשונה שגיל זה רק מספר בתעודת זהות, ולא הרבה יותר מזה.

אם כבר תעודת זהות, זה הפך להיות רשמי, אני דניאלה. זהו. סופית נפרדתי מהשם דניאל, חוץ מזה שעכשיו יש לי תמונה שאני לא מתביישת בה. שזה גם משהו.

עוד 16 ימים אני משתחררת. אני מתה להתחיל לעבוד בצומת ספרים. אני לא בטוחה שאני אהיה יכולה בגלל הרגל, אבל אני כ''כ רוצה את זה.

היום שמתי לב שיש בנים שחושבים שאני יפה, ויש בנים שהיו רוצים לצאת איתי, תמיד יש כאלה ותמיד היו, אני פשוט לא שמה לב אליהם, אולי כי הם לא מוצאים חן בעני, אולי כי אני פשוט לא נותנת לאף אחד להתקרב אלי, במיוחד עכשיו בגלל כל מה שאני מרגישה.

זהו ביינתים.

דרך אגב, אני מה זה מכורה לאח הגדול, שמעתי שביום ראשון הולכים להכניס לבית ארבעה אנשים, אני מקווהשסוף סוף יכנס מישהו חתיך, אין שם חתיכים בכלל, פעם היה את בוריס, עכשיו.. טוב אף אחד מהם לא משהו.