לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים


it's my life

Avatarכינוי: 

בת: 36

ICQ: 301601343 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2009

אממ, כן, בוקר.


שמתי לב שקצת זנחתי את הבלוג, אז החלטתי לעדכן,

קראתי שני ספרים השבוע, יש המון מבצעים של ספרים ב15 שקל בצומת ספרים בסניפים למיניהם ברחבי הארץ, אני מאוד אוהבת לקרוא וכשיש מבצעים כאלו אני קונה ספרים בערימות.

אז השבוע קאתי את:

גבר חלומותי של קרטיס סיטנפלד- וזה אחלה ספר, אתם יודעים מהסוג הקליל הזורם, שכשאתה קורא אותם אתה בכל זאת מרגיש כזה עמוק, כאילו אתה קורא משהו ממש סודי ומעניין. וזה מה שאני אוהבת בכתיבה של קרטיס, גם בספר ''במרחק נגיעה'' הרגשתי משהו דומה.

כמו ביוגרפיה של דמות שהיא כביכול רגילה לגמרי, אבל כשנכנסים ממש לכל המחשבות והבעיות שמעסיקות אותה, טוב, זה קשה להתנתק.

והשני זה סבתא ואני של קיט לונג- סיפור שבקלות היה לכול להפוך לספר טלנובלות טיפשי, הכניס אותי לתוך עלילה מרטקת וסוחפת של משפחה ואהבה ומה חשוב ומה כבר לא כל כך.

אולי חלק מההנאה נבעה מזה שפשוט התאהבתי בבחור שנכנס לתמונה בערך באמצע. אבל קשה היה להשאר אדישים כלפיו נשמע שהסופרת כנראה גם מאוד אהבה אותו, או את הבחור שהיווה השראה לכל זה, כי היא נכנסה לתיאורים ממשים של ריח, לבוש, צחוק וחיוך, ואני לא יכולתי להניח לספר לרגע, נשארתי ערה עד 3 בבוקר כדי לסיים אותו.

 

זהו, אני בסדר, קצת עסוקה באנגלית, בעבודה,  ובטיפולי פזיוטרפיה למיניהם, יש טיפול חדש שעוזר להחליק צלקות ולהוריד נפחיויות, שזה ממש נחמד לחשוב שמתישהו אני אוכל לחזור לנעליים הישנות שלי ולנטוש את האולסטאר שעם כל הכבוד והמגניבות, לפעמים פשוט בא לי לנעול עקבים.

 

או דרך אגב יש לי פייסבוק, אני מרגישה ממש מכורה , אבל אני לא באמת, אני יכולה להפסיק מתי שבא לי, אבל פשוט לא בא לי.

בכל אופן אני זו daniela zno, אתם מוזמנים להוסיף אותי.

התחלתי להתכתב (באנגלית!!!) עם בחור איטלקי בשם ריקרדו (כן אני מודה שחלק מהסקסיות שבדבר זה השם שלו), והוא גם כמוני, לא יודע הרבה אנגלית ומשתמש הרבה בסמיילים ובמילונים שגורמים לו לכתוב מילים גבוהות כאלו באנגלית.

וזה נחמד ומצחיק.

 

בוקר טוב.

נכתב על ידי , 22/3/2009 06:38   בקטגוריות ספרים, בריאות, אופטימי, סיפרותי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ללא שם ב-2/4/2009 21:40
 



פורים:)


אז כמובן שכמו כל שנה אני מתרגשת מאוד לקראת החג הקרב ובא.

מתחננת למה להתחפש (שטן) ואז מתחרטת כי למה לי להתחפש לפיפי, ומחליטה להתחפש לנסיכה.

אז כשסוף סוף אני סגורה על עצמי ומתריחה את עצמי לקניון (נתעלם מהעובדה שאני תמיד שם, זה לא רלוונטי לאוול שנעשה לי), כבר אין כתרים, שזה  ברור ומובן כי מי יקנה כתר לפורים כשכבר אין פורים?!

אבל עידו הביא לי את הכתר של אחותו, עכשיו אני ממש נזהרת שלא לשבור אותו כי הם מאוד שבירים הפלסטיקים האלו.

חח יהיה טוב.

סו לוק את מי.



אלו אני ופול בפורים בלונה גראנד, כן עבדנו קשה, לא לא מתתי מזה.

 



וזו אני עם כל האיפור של הנסיכה, אני יודעת, אני צריכה להתאפר בכל יום.

 



ואלו אני ועידו,אני עם האביזרים לפורים שהלונגראנד חייב אותנו לחבוש, ועידו מנסה את הצלם בדליי במצלמה החדשה והמהממת שקניתי (ואגב רוקנה לי את כל החשבון, אבל זה בסדר כי במילה אני צריכה להפקיד משכורת)

 

 

זהו מספיק להפעם.

לילה טוב.

נכתב על ידי , 12/3/2009 22:35   בקטגוריות עבודה, אופטימי, פורים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דניאלה ב-14/3/2009 07:25
 



עכשיו אחרי הרבה זמן, אני מרגישה שיכול להיות טוב.


ממש כיף להרגיש ככה.

הייתי היום ביום פתוח בתל חי, כל כך יפה שם ומהחלונות של כיתות הלימוד אפשר לראות את החרמון.

למען האמת כבר אחרי כרמיאל, הכל נעשה כזה ירוק, יפה ופחות עירוני, פרות מסתובבות על המדרכה ליד הכביש ולא מפחדות, אפילו כשהכבשים בועטות להן בטוסיק.

שקט שם, אפילו היום, היו המוני אנשים, אפשר היה להרגיש את השלוה שהמקום הזה משרה.

אני שוקלת ברצינות להרשם לשם, או באוקטובר השנה או במרץ, בעוד שנה.

שמעתי על פרוייקט שמאוד עניין אותי, פרוייקט ''איילים'',פרוייקט של סטודנטים שמתיישבים בכפרים, ומתנדבים שם, עוזרים לילדים ונוער שצריכים עזרה.

אני מתלהבת, כי חוץ ממימון שכר לימוד מלא, ושכר דירה ב400 שקלים לחודש, החוויה והסיפוק שבעשייה ממש קוראים לי לבוא.

חוץ מזה שיש את המסלול האדיאלי בשבילי.

תואר ראשון: חינוך- שילוב אומנויות בחינוך וחינוך מיוחד.

ותואר שני: טראפיה באומנות- מה שאני רוצה לעשות מאז שאני ילדה קטנה (אחרי שהפסקתי לרצות להיות רופאה שמחלקת מדבקות, או דולפין).

גם הכרתי כמה אנשים, רובם תל אביבים כאלו שמתים לעזוב את העיר ולעבוד לצפון לשקט ולשלווה (בדיוק ההפך ממני) שנרשמו לשם, אחד מתחיל כבר ביום ראשון והשני באוקטובר.

היה ממש מגניב להבין שבאמת יש אנשים שרוצים להיות טרפיסטים באומנות ולא שואלים אותי כזה ''וואט? מה? אה? מה זה?''

זהו.

מרגיש לי כ''כ טוב. אני אפילו כבר מתגעגעת הרבה פחות לצבא.

 

פורים ביום ראשון, אני מתחפשת לשטן (אבל רק ביום חמישי).

אני אוהבת את החג הזה, אולי כי עדיין לא ממש התבגרתי, אולי כי זה פשוט חג שאי אפשר שלא לאהוב.

 

http://www.youtube.com/watch?v=Ed0ioFyIXV4

עברי לידר. שיר מרגש.

אבל עברי תמיד עושה את זה טוב.

 

לילה טוב:)

 

נכתב על ידי , 5/3/2009 22:27   בקטגוריות געגועים, טיולים, מוזיקה, שמחה, אהבה ויחסים, אופטימי, צבא  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נעמי. ילדה. ב-8/3/2009 20:50
 





32,923
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להארנבת של דוק קספר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הארנבת של דוק קספר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)