לפעמים אני מרגישה שאנשים לא באמת מתנהגים כמו שהם באמת, אלא משחקים את הדמות של עצמם.
נגיד ניקח לדוגמה את חן.
חן צוחקת, מתעניינת, מדברת בצורה וסגנון מסוימים, עושה בחירות בחיים- לפעמים חשובות ולפעמים פחות. אבל תמיד כשהיא עושה את הדברים האלו, היא עושה את מה ש'חן' הייתה עושה באותו מצב- משחקת את הדמות של חן.
חן לא תמיד בוחרת לצחוק ממה שמצחיק אותה בזה הרגע, להתעניין במה שבאמת מעניין אותה (ולא את 'חן'), אלא בוחרת במה ש'חן' הייתה בוחרת עכשיו, ועושה את מה ש'חן' הייתה עושה עכשיו.
משחקת את הדמות של חן.
וזה נורמלי, ברור שזה נורמלי.
אבל כמו רוב הדברים בחיים, זה צריך להיות במידה הנכונה.
לחיות את מי שאתה, אבל עם בחירה חופשית בכל רגע נתון. חופשית מהדמות שלך.
אל תחיו על טייס אוטומטי