תפסיקו
לשחק אותה באמת מבינים.
תפסיקו לומר לי שצריך
להיות חזקים ושהכל יהיה בסדר.
תפסיקו לזיין לי את
השכל.
אולי בעתיד יהיה בסדר
אבל אני לא רוצה לחכות עד לעתיד.
אני רוצה עכשיו להרגיש
שהכל בסדר.
נמאס לי לדבר אליכם
במילים יפות בכדי שתבינו ולעצור מעצמי
מלהתפרץ עליכם.
תפסיקו לטאטא את דמעותיי
שנוחתות אל עבר תנור השאננות והאטימות.
תפסיקו להשאיר אותי
לבד פיזית וגם נפשית ,
כי גם כאשאר אתם איתי
אני לא מרגיש חלק ממכם.
לא מרגיש חלק משום דבר.
תפסיקו לברוח ולהימנע
מהכאב שלי ולדרוש ממני בצעקות להיות שם
בשבילכם.
תפסיקו להיות כאלו
אגואיסטים.
תפסיקו לבקש ממני לעשות
את כל הדברים שישאירו אתכם תלויים ועומדים
ואני כמעט ושוקע אל מתחת לנקודת האל חזור.
תפסיקו למות לי בין
בידיים.
תפסיקו להשאיר אותי
לבד.
הספיק לי הלבד הזה.
וקר לי.
קר לי מבפנים הלב.
תפסיקו להתעלם ממה
שאני מבקש מתי שנוח לכם.
נמאס לי כבר לצעוק ,
אין לי יותר קול.
נמאס
לי להרגיש שימי שישי הזריזים מתחמקים לי
מבין האצבעות ואני לא עושה כלום.
נמאס לי לראות את כל
העולם ממשיך להסתובבב על צירו ואני תקוע
על הציר.
נמאס לי.
בבקשה,
אני צריך שמישהו יהיה
איתי.
קר כאן אני יודע.
קניתי תנור לא ממזמן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
