Nar jag ser dig Jag vet att jag lever
|
| 12/2016
אז היום התרחשה שיחה, עם אחי האמצעי שפתאום משום מקום רצה לנהל שיחה גלויה. השיחה הייתה טעונה מאד. זה היה הוא בעיקר הטיח בי דברים ואמר לי אתה מה שהוא חושב גם כאשר לא היה לי בא לשמוע, אני מניח שהכל סובב סביבו. הוא דואג, זה אף אחד לא יקח ממנו, אבל הצורה שבה הוא עושה את זה קשה מאד. קשה מאד לי. הוא אומר לי שהוא מרגיש שאני כל הזמן בשיחות מולו ומול אחי הגדול יותר צריך להוכיח את עצמי מולם ולעיתים אני נתקע ב'סיפורים'. ככה הוא קורא להם. שואל אותי מה עם בחורה, לא יודע למה חשבתי שהפעם זה יהיה שונה, אז אמרתי לו את המצב שלי ולמה. אני מניח שזה פשוט כי בכמה ימים האחרונים ההחזקה שלי את עצמי מעט רופפת. בסופו של דבר הוא הרגיש שאני מחרטט אותו ושאני מספר סיפורים. כמובן שהוא השתמש בעגה יותר נעימה כי בשבדית אין לנו מחרטט. יש אימרה אחרת. בכל מקרה, השיחה התנתקה באמצע התיאורים שלי , כי הוא שנייה קודם לכן אמר לי שהוא מרגיש שאני מחרטט כי אני לא יכול לפתוח משהו ואז לעצור באמצע ולהגיד שאני לא רוצה לפתוח. בסופו של דבר זה יצא מהסיסטם בין אם רציתי ובין אם לא. עכשיו, אחרי שהשיחה התנתקה וניסיתי לחזור אליו הוא לא ענה לי, חזר אליי אחרי רבע שעה בתואנה שעלה בדיוק במעלית ולא הייתה לו קליטה. עכשיו מי מחרטט את מי. אבל בסדר. אם יש דבר שאני יכול להגיד הוא שאני יודע מי אני ומה אני, לא צריך להוכיח את עצמי בפני אף אחד. כן , נתן חומר למחשבה על כך שאני פשוט נחבא אל הכלים כאשר הם מגיעים, וזה נכון. אני מרגיש לא שייך לכלום. ואולי זאת הבעיה שלי. אני יודע רק שקשה לי. הימים האחרונים קשים לי. יותר מידי דברים עמוסים קורים לי בפרק זמן יחסית קצר שאין לי אוויר לנשימה. מרגיש כמו חולה אסתמה המצוי בהתקף ובנוסף חבוש במסכת אב"כ.
למה דווקא בשבוע הזה כל החרא צריך לצוף?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
