Mister Dead
החיים דינאמים |
 כינוי:
*H* בת: 37 Google:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
| 5/2009
לא בא לי להחליט
לא החלטתי עדיין, מה אני כן או לא אמורה לעשות.
לא בא לי להחליט, לא מתחשק לי עדיין, יש עוד זמן.
את האמת, אין לי כל כך הרבה זמן, דיי ,הכל עובר מהר,
חודש הבא אני בת 21, אלוהים ישמור, אני עדיין זוכרת בבירור,
את ימי המרד כאילו זה היה אתמול. משהו היה צריך לעצב אותי.
מה שהכי נוראי זה, אני רואה איך אני לעומת חבריי, אלא שבחרו להתבגר ואלא שלא.
ואני רואה הבדל דיי קיצוני, איך אני מגיבה לדברים ואיך הם,
גם כל הזמן מזכירים לי שאני כלבה חסרת רגשות, אז זה לא מוסיף
יותר מידי אושר על ליבי.
ולגביי הבחור, גם לזה אתן שיחליק, פשוט גם אותו אמחק מחיי,
הכי פשוט, לא? גם הוא יהפוך להיות עוד זיכרון חסר משמעות בחיי,
יש לי יותר מידי כאלה, יש לי יותר מידי דברים דבילים וטיפשיים וחסרי תכלית
שקורים כל הזמן בכל יום בכל שנייה.
זה הגיע למצב שחברים אומרים לי שרק לי דברים כאלה יכולים לקרות.
אין מה לעשות, החיים דינאמים ואין מצב בעולם שאני אוכל לשבת בבית
לעשות מאגיה שחורה ולנחש את עתידי.
אז יאללה סאמק, למי אכפת בכלל
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
