לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Mister Dead


החיים דינאמים

Avatarכינוי:  *H*

בת: 37

Google: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

7/2009

מה יהיה


המחשבות שלי נודדות, לכל כיוון, בכל שנייה אפילו,
אבל אני לא מתקדמת כמותן.

אני לא מצליחה לישון אפילו, מה אני עושה עם זה?
פסיכולוג זה יקר מידי, ואין לי את האמצעים לזה ברגעים אלא.

אני מאבדת כיוון פאק, לאן עכשיו, למה אני. אני הבן הלא נכון
שמצא את הכיוון הלא נכון.. וסאמק.

אני רוצה להצליח, אפילו לא זה, רק לאט לאט לתקן את הטעויות שלי.
או לפחות להפסיק להרגיש ככה. מתי זה עובר ...

נמאס לי איפה התקופה הטובה יותר? למה היא לא באה כבר.
למה אני צריכה להתעורר ולא לרצות לקום. כוסאמק.
נכתב על ידי *H* , 29/7/2009 03:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כבר אמרתי את זה?


פסיכולוג, פסיכולוג, פסיכולוג.
אני אבדתי את הדרך מזמן. איימו עלי בתביעה...עוד סטירה מצלצלת.

אני צריכה פסיכולוג..דחוף, כל כך דחוף שאני רוצה להתעורר בבוקר-ערב וואטאבר ולדעת שיש לי כבר תור.
או לפחות לדעת שיש לי מטרה.

היום קמתי והדבר הראשון שעבר לי בראש זה, "למה קמתי", ריקנות, ריקנות להפליא אפילו.

אני צריכה פסיכיאטר אולי. אני צריכה קווים מנחים, אני צריכה לעזור לעצמי. אני לא מצליחה לקום.
אני לא רואה את הסוף, וכל שנייה שאני לבדי, אני מרגישה שאני צונחת אל תוך ים של מחשבות שרק עושות אותי חולה.

מה אני עושה עם עצמי. איך אני מתחילה, מתי זה יגמר כבר. אה כן זרקו אותי..זה היה קשר לא ברור, אבל חבל לי.
הרגשתי מוכנה, אבל זה לא קרה בסוף, לא נורא, זה לא מה שישבור אותי, השאר כן.

רע לי, כבר אמרתי את זה?
נכתב על ידי *H* , 27/7/2009 04:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הייתי כל כך נוראית


שהייתי ילדה קטנה ועצבנית עשיתי המון בעיות. הייתי כל כך נוראית, שאיפלו הלכתי מכות עם אמא שלי, פאקינג אמא שלי, אתם

מתחילים לקבל את התמונה?

 

שהייתי ילדה קטנה ובעייתית עשיתי המון שטויות. ברחתי עם מישהו שגדול ממני ב4-5 שנים. הוא היה על פרוזק, את זה גילתי רק אחרי חצי שנה איתו. מה ילדה בת 15 אמורה לעשות עם דבר כזה? אז זהו, שגם לי אין מושג.

 

 הוא היה אורב לי, הוא היה חוקר אותי, ועלי, הוא איים על חיי, הוא איים על חיי משפחתי, הוא אמר לי שיש לו אקדח ושהוא הולך להרוג את עצמו מול הבית שלי, הייתי בחקירה משטרתית בגללו. לפני שהוא ניסה להתאבד, הוא התקשר אלי, הוא אמר לי שכל כדור שהוא מכניס עכשיו לפה זה בגללי.

 

 

נכתב על ידי *H* , 22/7/2009 17:04  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של grasshopper ב-23/7/2009 21:35
 



אתה פחדן


אם לא אברח, ולא ארצה, אני כנראה אעלם לעולם,
כי אם לא אחזור אקבל שוב "עצור", ואתמוטט מול כולם.

לא ברור במיוחד אם הכל שוב יחזור למצב שהיה,
הסביבה לא תומכת, וגם קצת דועכת, מסתבר
שאתה פחדן.

אך לא נותר הרבה מה לעשות, ופנייך כבר לא אראה,
לפעמים המצב שלנו כל כך מסובך שאפילו
אם אמות לא תראה.

אתה בוחר לברוח, ואתה מאושר,
אתה חי כל יום, כאילו אין מחר.




נכתב על ידי *H* , 21/7/2009 14:29  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-21/7/2009 14:52
 



כמה חבל


כמה צעדים אחורה, יותר מ17 זה בטוח.

אתה עושה 5 קדימה, ואז פיתאום אתה חוזר שוב אחורה. כאילו התחרטת שהתקדמת.

אז נמאס לי, כי שאתה עושה את הקפיצות האלא, אתה לוקח אותי איתך, ואני, אני מחפשת לעשות

לפחות 24 צעדים קדימה. אתה לא ממש מאפשר לי את זה.

 

כמה חבל שאתה בחיים לא תראה את זה. כמה חבל שאתה לא יודע מה אתה עושה בכלל.

כמה חבל שהכל מבולגן כל כך, ואני מתבלגנת איתך. כמה  - חבל.

 

חשבתי שאתה אמור להבין, תגיד זה רק משחק? מה זה לא בזין שלי.

אין לי כוח, דאמ בן אדם אתה גדול.תמצא את השניה שלך לומר לי את האמת.

 

אז ככה מתנהלים העניינים, אתה מתקדם, ואני אחרייך. יש דממה בינינו פיתאום,

ואתה לוקח לפחות 20 צעדים אחורנית. 

 

והדממה הזאת שלך, מאיפה היא נובעת ? אתה לא רוצה להכיר את הבן אדם שאתה איתו?

האינטימיות שאתה חולק, אתה לא רוצה להבין אם היא אמיתית או לא?

כנראה שלא, כי אם כן, אולי דברים היו אחרת. אני צריכה לעזוב, נראה לי שאעזוב כן.

או אולי אמשיך להתעלל בעצמי עד זוב דם ואתן לך לשלוט ואהיה קורבן לדממה שלך.

כי היא כבשה אותי, ואני סתם עוד אחת כנראה, וכרגע, לא ממש משנה לי, כי הרי

הכל לא משנה בסופו של דבר, זוכר? אתה למדת  אותי.

נכתב על ידי *H* , 19/7/2009 00:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

45,016
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*H* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *H* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)