התחלתי ללכת לטיפול, אצל מישהי שהיא מטפלת ולא פסיכולוגית.
להגיד שזה עוזר, בקושי, אולי צעדי תינוק, שרק אתמול למד ללכת,
לרוב אני מרגישה שהחיים הם חסרי טעם לחלוטין, אין פואנטה לשום דבר,
אושר זאת מילה שהמציאו כדי שתיהיה לנו תקווה להגיע לשם, אבל זה לא באמת יקרה.
אני לא רואה את עצמי בעתיד, ובטח שבטח לא בעתיד הרחוק,
מרגישה שאני לא אהיה שום דבר, לא אצליח להרוויח כסף, ואצטרך לעבוד קשה כל חיי עבור כלום ושום דבר.
החיים הם חסרי משמעות, אני מנסה לא להגיד את זה לעצמי, זה חלק מהטיפול שאני עוברת, טיפול CBT - לא יודעת מה הראשי תיבות אומרים,
אבל הכל הבל הבלים וזיון במוח, נולדת עם כסף הרווחת, נולדת בלי כסף הזדיינת לחיים מסריחים של עבדות.
אני מרגישה כל כך ילדותית שאני כותבת את המילים, אבל באמת שאם לא הייתי בן אדם אגואסיט, החיים שלי מזמן היו נגמרים.