החיים שלנו הם כאלה, כמו לונה פארק. אלה שהולכים ללונה פארק סביר להניח אין להם מספיק ריגושים בחיים או שפשוט תמיד חייבים להתאגר את עצמם מחדש.
אז החיים הם כמו לונה פארק, פעם למעלה פעם למטה, והרבה התקפי לב.
אבל מה שבטוח בסופו של דבר גם אם קצת בכית וגם אם קצת הקאת, את יוצאת מחוייכת מהמקום על החוויה!!!
אז היום קיבלתי בשורה טובה לאחר רצף בלתי פוסק של בלת"מים(אירוע בלתי מתוכנן), קורה בחיים מקרים שאת מתכננת משהו מסויים ובונה עליו ומכוונת את כל כולך אליו ואז הוא מתבטל, עכשיו תחשבו שזה קרה לי במשך 3 חודשים ביטול אחרי ביטול אחרי ביטול.
לא משנה כמה ניסיתי להילחם בתופעה משהו עצר אותי.
תדמיינו לעצמכם מצב שבו אתם נוהגים ברכב שלכם בכביש מהיר, וממש רוצים להגיע לנקודה מסויימת נהנים מהמוזיקה ומהדרך, אבל האנרגיה שלכם כולה בלהגיע ולהנות עוד יותר ביעד שאליו אתם רוצים להגיע, ובמשך כל הנסיעה מישהו מרים לכם את האמברקס, איזה באסה זה?
אז זה פחות או יותר מה שקרה לי ב3 חודשים האחרונים, כיף אה? לא כל כך.
אבל לא הסכמתי להתייאש, אפילו למרות כל הבלגן, יצאתי לחופשה/עסקים בחו"ל למרות שידעתי שאני חוזרת לקרייסס בארץ (לא ידעתי עד כמה קרייסס עד שנחתתי), ונהניתי מכל רגע בחופשה, לא חשבתי בכלל על מה מחכה לי בארץ, כי ידעתי שבנקודת זמן הזאת אין לי מה לעשות עם המידע הזה, הכל היה מוזמן ורק חיכה לי שאטוס, אז הרגשתי שזה דבילי שאפספס רק בגלל שיש קצת בעיות.
חוויתי, נהניתי, התפתחתי, פגשתי, אכלתי, צחקתי, שמחתי והיה מדהים לטוס. לא חשבתי אפילו לרגע על הארץ. כי באותה נקודה לא היה לי מה לעשות עם זה. לא יכולתי לשנות את המצב, אז התרכזתי בעכשיו ואגרתי כוחות!
לקראת המלחמה הבאה(:
אז היה ממש כיף, פגשתי חברים שלא ראיתי מלא זמן.
אז הפואנטה שלי בכל הסיפור הזה שאחרי כל מפולת יש עליה, ולרוב אותה עליה היא אחת רצינית.
מחכה בקוצר רוח לראות מה מחכה לי מעבר לפינה, מקווה שרק דברים טובים עם שוקולד וסוכריות(מעדיפה תכלס טרמיסו טבעוני אבל זורמת)
תחיו את הרגע, יש לכם בכל זמן נתון רק אחד כזה.
אז תחיו טוב.
שתהיה שבת שלום ושמחה!
עוד תמונה ככה מהחויה:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
