בערב כנראה אפגש עם הבויפרנד החדש, איזה מוזר, עדיין מרגישה שזה היה כל כך ילדותי וחפוז מצידי להגדיר את זה במונחים המגוחכים האלו של חבר-חברה, לגמרי מתחרטת על הרגע שאיבדת את קוליות שלי ככה מולו, ילדה קטנה וטיפשה.
חוץ מזה הבנתי שמדובר בדפוס קבוע אצלי שבתחילתה של כל מערכת יחסים רומנטית חדשה אני מגלה מחדש את המופרעת האכילה שבי, אם אנסה לתת לזה ניתוח מעמיק אז כנראה אפשר לומר שהיעדר השליטה בחיי גורמת לי לחפש איך להחזיר את השליטה הזאת באוכל ומשקל, בסדר, זה פשוט מנגנון התמודדות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
