התפוצצות נשמעה מחדר העבודה וריח מנטה ואלוורה התפשט בחדר באדים כחולים כהים.
הוא דיפדף בעמוד נוסף בעיתון בעוד אדי הקפה מתערבבים בריח שהגיע מחדר העבודה שלה.
לאחר מספר דקות הוא שמע פיצוץ נוסף ומשהו גדול וכבד נופל והתעמק בקריקטורה הפוליטית עד שדמות קופצנית נכנסה למטבח סמוקה ומפוייחת, "היי מתוק, אני בסדר, ראית איפה היבחושים האקרומנטליים שלי?" הוא הסתכל עליה בחיבה, כמו שמסתכלים על ילד שמגלה לראשונה את השילוב בין הצבעים ומלכלך את הריצפה בניסיון למצוא שילובים נוספים."לא, אולי זה במדגרת החרקים שלך?" היא נישקה אותו, מכתימה אותו בכחול ושחור,"תודה אהובי" ויצאה נותנת לשיערה הפזור להסתחרר סביבה וללובן שיערה לזהור בשמש.
הוא הכיר אותה כבר מבית הספר וחיבב אותה כבר אז,
אבל חוץ מחיבה קטנה וסודית הוא לא חשב עליה יותר מדי, כמובן חוץ מהפעמים שבהן הכריחה אותו ואת כל שאר התלמידים לחשוב עליה, מה שקרה לא מעט.
כמו הפעם הזאת שכישפה ראש אריה ענק או כשחילקה אפונים סגולות בטענה שהם שומרות מפני יצורים בלתי נראים שגורמים להליכה מגושמת.
הוא התחיל לחשוב עליה יותר ממוזרה חביבה ביום שבו ביקש סליחה על שצחק עליה יום קודם כשעצרה אותו ואת חבריו ואמר להם שלא כדי להם לשבת בדשא כי יש שם חומר שגורם להם להיות טיפשים, הוא מעולם לא צחק ככה בעבר, אבל מאוחר יותר הוא התחרט כשנזכר במבט הפגוע בעיניה וכשהתנצל, היא קיבלה את ההתנצלות שלו בשלווה ובמעין בגרות מפתיעה, שגרמו לו להבין שהיא כלל לא טיפשה, אלא אדם מיוחד ומעניין אם קצת תמים ושרוב הדברים המוזרים שהיא עושה או מאמינה נובעים מכך דהיא מעריצה את אביה.
אבל זה לא התפתח מעבר לזה.
הזמן חלף ואת הימים שלו מילאו הלימודים שהתקרבו במהירות לסופם והמבחנים והמטלות האינסופיות.
היה גם את הנבחרת ואת הרצון לנצח וסוף סוף להשיג את הגביע. לאחר מכן היה את התחרות ואת הנשף שמאז הוא וצ'ו נהיו לזוג. אחר כך הזכייה המשותפת עם הארי והראיונות הבלתי פוסקים עם עיתונאים מרחבי עולם הקוסמים שאז צ'ו נהייתה בלתי נסבלת והם לקחו הפסקה מתוקשרת במיוחד.
למעשה, בזכות התקופה האיומה בחייו הוא זכה להכיר אותה טוב יותר ומה שגילה מצא חן בעיניו.
זה התחיל בצבא דמבלדור והמשיך כשהם הפכו לחברי מסדר החול באופן רשמי.
ובסוף המלחמה על הוגוורטס, כשכולם ראו את הת'סטראלים, הוא אמר שהיא מוצאת חן בעיניו והציע לה לצאת איתו,
היא אמרה כן והשאירה בידיו את אחת הצנוניות שלבשה.
כעבור שנתיים הם נישאו וחזרו למגדל שבה אביה חי, הפעם הבטיחה לו, שלא שמה שם קרן של שנורקק פחוס קרן למזל.
בערב, כששכבה לצידו, מחבקת אותו, היא לחשה לו באוזן, בשפתייה הוורדות, סדריק, אני אוהבת אותך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
