הימים עוברים, ואנחנו ממשיכים לספור לאחור, עוד 16 יום.
רק עוד 16 יום.
זה עוד שבועיים וממש טיפה,
ככול שהזמן עובר זה נהיה יותר ויותר קשה, התחושה המשוגעת הזו שזה הולך ובא.
זה כלכך קרוב, השיחות מתחילות להיות קצת יותר רדודות, קצת יותר על כלום..פשוט כלום
הגוף כבר צועק שהוא רוצה אותך, הוא לא יכול לשמור יותר על איפוק.
המחשבות משתגעות, הן זקוקות לך.
הקור של הימים האחרונים רק מחדד את התחושות שנמצאות אצלי מבפנים...
אני רוצה שתחזור כבר, תחזור
המיטה אצל ההורים שלי אומנם קטנה בהרבה מהמיטה בדירה שלי, אבל יש מקום לשנינו, הלילה האחרון היה קר מהרגיל.
השיחות איתך עד השעות הקטנות מהצד השני של העולם, ממלאות אותי כל פעם מחדש.
להתרגש בטירוף מכל צליל הודעה נכנסת בפלאפון.
עוד 16 יום? זה יעבור מהר,
יש לי מבחן היום בערב, שהוא נגמר קבעתי ערב יין עם חברה טובה,
שיו זה כבר עוד 15 יום, עבר מהר.
עוד משמרת, עוד משמרת, רביעי מוזיאון ולימודים זה כבר 12 יום. פחות משבועיים! בחמישי ללמוד למבחן נוסף, שישי אוניברסיטה לימודים ארוחת שישי, שבת לימודים ואז זה כבר עוד 9 ימים. שבוע וחצי! זהו, בראשון הבא עוד מבחן והופעה של חברה טובה (8) .
הזמן יעוף, זה יעבור מהר אני יודעת.
ואני בנתיים אהיה במתח,פחד,התרגשות,פרפרים.. מין תחושה כזו לא מוסברת!
אני פשוט רוצה שתחזור כבר!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: