Words I Could Not Say

יהיו שיגידו כי 'בוקר' הינה מילה נרדפת ל'הזדמנות'.

הזדמנות לברוא את מחשבותיך מחדש; הזדמנות לבחון את מבוך חייך מזווית אחרת; הזדמנות למצוא את המילים שחסרו לך אתמול; הזדמנות לשטוף בגווני הרגש את כל אותן החוויות, שלא נצבעו לפני כן.

בוקר עשוי להיות מחזור חדש של אנרגיות, רגישות בחושים, נכונות לפעול וספל תה מהביל, המהווה הפוגה מהמבט הנוקב והביקורתי של האנשים סביבך.

בוקר כפרק נוסף, כמחברת ריקה ונמחקו כל השורות, אשר דיממו בשוליה.

בוקר כמנגינה מנחמת, כמקום שאינו מוציא את הדמיון אל מחוץ לחוק.

בוקר כמרחב שאתה בוחר לחלוק והינך מחפש עם עיניי הלב את האדם, ששירתו מתחרזת עם שירתך בתוך החירות המטפורית של התקליט הממשיך להתנגן.  

המשך יום מוצלח!

ספל התה של הבוקר הוא כל התנועה החולפת על פני בעת העצירה בשולי הכביש. מתי ויתרתי על המהירות, על התחרותיות, על השאיפות ואפילו על התשוקה להגיע למחוז חפצי? באיזה שלב כל המוטיבציות תועלו לכיוון הפחות נוכח והשוקע יותר?

אם תדמיינו לרגע בור עמוק, אני אמהר לצפות את קירותיו בעשרות סיפורים שאולי הייתי מבקשת לחיות, אילו רק הייתי מסוגלת לדמיין עולם ללא המחסומים בראשי. קל לשקוע בבור כזה; הינו מעשיר, משעשע, מעורר רגשות עזים מעומק איברי הגוף ומצייר קשתות הפוכות על פרצופים חיוורים. אך תמיד יהיה גם קול קטן שיסביר לי כי מדובר בתעתוע ותו לא; אני אמנם לומדת, אך לא מזמנת הזדמנויות ליישם את הנלמד וכל הדמויות הופכות לחלקים מתוכי שהזמן מפורר עד להיעלמותם. 

ספל התה של הבוקר מאבד מעוצמתו על רקע הגוון האפור המשמעותי של פיסת השמים אשר נדחקת אל שדה הראייה שלי חרף התנגדותי. הגשם לא יאחר להגיע. 

שיהיה לכם יום משמעותי.