הכוכב בצל האור
Life is a B!†cH... ואז מתים. |
| 10/2007
בין שפיות לשיגעון
[אני כמעט בטוחה שהיה פעם כבר פוסט עם כותרת כזאת...]
אני כל הזמן בטוחה שאני משתנה, מתבגרת, מחכימה, לומדת.. וכלום! כל פעם מחדש-בום בפרצוף! אני פשוט נשארת דפוקה וילדותית, פוגעת ומרעה..
או שאלו עליות ונפילות.. נפילות הזיות וקטלניות. לתהומות שחורים.. ששכחתי כבר 4 שנים..
אני חוזרת לתקופה ההיא. כשפתחתי את הבלוג הזה, כשנפגעתי הכי חזק מהבנאדם היחיד שהיה לי בחיים באותה תקופה..
לדיכאון, לאבדנות.. שלי ושלה.. לפחד המתמיד, דקה לדקה, שהנה מודיעים לי את הנורא מכל! ואני מתפרקת וחותכת ומתחרטת...
ותחושת חראא טהור מציפה אותי לנצח!!
ועם זאת זו הייתה התקופה הכי יפה של החיים שלי.. ספק אם תהיה שוב כזאת.. באמת חשבתי שזה מגיע שוב. תקופה מדהימה כמו אז, ראיתי את עצמי מתעוררת שוב לחיוך..
וכמו תמיד. הרסתי. הכל. כמו שרק אני יודעת, כמו שרק אני יכולה!
אז מסתבר שלא השתניתי.. רק הדמות הראשית לידי מחליפה פנים.
טוהר.
| |
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: