זה רק יראה ככה בהתחלה אבל זה לא פוסט פוליטי.
ששמעתי את קמפיין השקופים של דרעי בתקופת הבחירות האחרונה, זה הרגיש לי מוזר.
דרעי דיבר על האנשים השקופים, אלא שלא רואים אותם, אלא שאף אחד לא סופר אותם.
הוא דיבר על 2 מיליון ילדים רעבים, על קשישים ועל משפחות נזקקות.
אני מגדיר את עצמי כאתאיסט ומתנגד לדרכיו של דרעי (כלומר אני לא מאמין לשום מילה שיוצאת לו מהפה), אולם אחרי ששמעתי את הקמפיין הוא גרם לי לחשוב שיש סוג אחר של שקופים.

כמו רבים אחרים, ניסיתי את מזלי ופניתי לנשים רבות לאורך השנים ולמעט מקרה אחד, תמיד קיבלתי "לא", אבל בהחלט עברתי אבולוציה שלמה בתחום.
בהתחלה חשבתי שאני לא בסדר, כי אני פונה לנשים שאני לא מכיר סתם ככה, אז פניתי לנשים רק אחרי תקופת התיידדות כלשהי.

אחר כך חשבתי שזה איך שאני מתלבש, אז ניסיתי להתלבש בצורה אחרת, יש שיאמרו יפה יותר שאני מתחיל איתן.

אחר כך חשבתי שאני אומר דברים שמשדרים חוסר ביטחון או פונה אליהן בחוסר ביטחון, אז ניסיתי להשתפר וכל פעם למדתי מטעויות, כפי שבן אדם אנליטי שכמוני פועל.
בשלב מאוחר יותר עברתי התבגרות אמיתית והבנתי שהרף שלי לפנייה לנשים גבוה מדי מבחינת המראה והתחלתי לאהוב יותר את הנשים ה"לא מושלמות", אלו שבולטות באופי מדהים ומיוחד. חיפשתי שותפה אמיתית לחיים והחלום שלי היה למצוא מישהי שאני רואה אותה כשווה. מעולם לא הייתי הטיפוס שרוצה לשלוט או אוהב להישלט. פשוט רציתי מישהי שנוכל לדון ולהיעזר אחד בשני בהחלטות משותפות, להגיע לפשרות ולהנות מאוד ביחד.
אז הפסקתי לרוב לקבל את ה"לא" המוחלט והתחלתי לקבל יותר את ה"יש לי חבר".
אז התחלתי להניח שנשים כאלו איכותיות, כאלו שיודעות לתקשר, הן הנשים ה"מבוקשות" במיוחד כך שהסיכוי שלי למצוא אחת פנויה הוא ממש נמוך. 

אבל גם זה לא באמת נכון. גיליתי שחלק מהנשים האלה כן היו פנויות בדיעבד. זה הכה בי שוב, שפשוט חלק מהנשים הללו פשוט לא מעוניינות בי בגלל המראה והתעוררה בי הקנאה לשותף לדירה שלי שכל חודש אני רואה אותו מביא הבייתה בחורה (דווקא מהסוג האיכותי כך נראה) אחרת. אז לא, זה גם לא עניין של מבחר או סביבה.

הבנתי שאני סוג אחר של בן אדם. 

מהסוג הזה שנמצא תמידית ב-Friend Zone, כזה שנשים שמחות להתיידד איתו ולדבר איתו על כמה שבחורים אחרים מגעילים אליהן, לבכות (פיזית יש לומר) על הכתף שלי ולחפש תמיכה וחיבוקים אבל להתעלם ממנו כאופציה.
אני הסוג הזה שבחורות מסוימות שמחות לראות איתו סרט, לאכול איתו או לדבר איתו כדי להעביר את הזמן, להיות צמודות אליו ובטוחות ללא שום מגע אינטימי, כי הן יודעות שאני לא הבחור הזה שאעשה דבר שהן לא מעוניינות בו.
אני החבר הגיי שכל בחורה חולמת עליו, בלי להיות גיי.
הבנתי שאני מהסוג הזה של האנשים שהוא מאוד צבעוני מבחינת קריירה, שאנשים יחפשו את ה"שלום" שלו במסדרון, יבקשו עצות, עזרה, תמיכה אבל מאוד שקוף מבחינת מערכת יחסים.

אני מהסוג הזה של האנשים שפונים אליהם ומדברים איתם רק מתוך אוסף של אינטרסים וכאשר אלו הושלמו, הפכנו לחסרי ערך בעיני האחרים וחזרנו להיות שקופים. זה מה שאנחנו, פשוט שקופים.

אז הפכתי לסבלני יותר ועם הזמן אני משתדל לבנות את החיים שלי סביב עצמי ולא סביב רצונות של אנשים אחרים.
הפכתי להיות אותו בן אדם שכמעט שלם עם עצמו, אבל אחרים לא שלמים איתו. הפסקתי ללכת לחדר כושר ולהתעייף או לנסות לשאוף לאיזשהיא שלמות ולתקן דברים בעצמי כדי להשיג את מה שאני רוצה, הבנתי שכל זה פשוט מאמץ מיותר, מלא תסכול ולשווא.

זה קשה שבכל יום אני חוזר הבייתה, ממשיך את השיגרה, יושב מול המחשב, שותה בירה, ממשיך לעבוד או רואה סרט בימים קצת פחות לחוצים. 
זה קשה שהשגרה שלי לא כזו מעניינת, אבל אני מנסה לשנות את זה עד כמה שאפשר.
זה פשוט עצוב שהאבולוציה הבאה שלי תהיה ככול הנראה ההשלמה המוחלטת עם אותם חיים, חיים של בדידות.