יש משהו כל כך נחמד בלקום מוקדם בבוקר, כשהשמש רק עולה לשמיים ועדיין לא קופחת. העולם משדר סוג אחר של אנרגיות בשעות האלה.
אני משוחררת מהשירות הצבאי כבר חודש וחצי, ובעיקר מנצלת את הזמן הזה כדי להרגע ולהפגש עם הרבה מאוד אנשים שלא מצאתי מספיק זמן להפגש איתם בשנים האחרונות. זה כמו למלא חלקים חסרים בנשמה, כי אלה אנשים שתמיד אהבתי, אבל בקושי היה לי זמן אפילו לעצמי בזמן השירות. אני לא ממהרת עם תוכניות גדולות לעתיד, והעובדה הזאת קצת מנקרת לי בראש אבל אני משתדלת שלא להלחץ מזה וכן להרגיש שלמה עם הדברים שאני עושה כרגע. כל דבר יגיע בזמנו.
התחלתי לצאת עם הבחור הכי מקסים בעולם. הוא היה לי ממש מתחת לאף במשך שנתיים, ואיכשהו רק עכשיו הייתה בינינו אינטרקציה אמיתית. הוא מתייחס אליי מדהים ואף אחד לא צריך לשחק משחקים מעיקים, הכל פשוט מסתדר. אני מודעת לחסרונות שלו וכרגע שום דבר לא מפריע. אפשר רק לקוות שהכל ימשיך בצורה הזו.

שישי בבוקר, בדירה שלו. המצב הטבעי.