ירח

אני אוהבת את זה שכל המשפחה מתכוננת לערב החג. כולם לחוצים לעזור לאמא עם ההכנות של האוכל והניקיונות בבית לפני ששאר המשפחה מגיעה, וכולם דואגים להתלבש יפה, זאת אומרת ללבוש את החיוכים המזוייפים שמסתירים כל פעם מחדש עד כמה הכל רקוב באמת מבפנים. 

אנחנו משפחה קטנה ואין לנו שגרה של ארוחות משפחתיות כל שבוע, אז ערבי חג זה תירוץ לערוך שולחן ולהזמין את כולם. למרות הניסיונות להעמיד פנים לערב אחד שהכל טוב ויפה, אין מפגש משפחתי שעובר בלי צעקות אמיתיות וריבים על משהו דבילי. בכל משפחה זה ככה? אני רוצה להאמין שכן יש משפחות שפויות בעולם הזה.

©

היי, לפחות חיפה תמיד נשארת יפה, וזה מעודד.

הטבע לא מאכזב אותך אף פעם.

הלכתי לפתח פילם שסיימתי לפני יותר מידי זמן וכבר שכחתי מה צילמתי בו. חצי מהתמונות התפקששו, אבל יצאו כמה תמונות שאני מחבבת.

© ירח

הרגע נגמרו שנתיים שלמות שטסו כמו מטוס F16. שנתיים בתור מפקדת ששינו אותי ב180 מעלות ולימדו אותי כל כך הרבה דברים, בין אם זה התמודדות עם עשרות אנשים מכל הסוגים ובין אם זה התמודדות עם עצמי. למדתי להעריך דברים שפעם לא שמתי לב אליהם, ולמדתי כמה קל זה פשוט לחייך למישהו בבוקר וככה להפוך את כל היום שלו לטוב יותר.
כשמישהו שואל אותי איך אני מסכמת את השירות בתפקיד שלי, אני תמיד אומרת שעם כמה שזה קשה ככה זה גם מספק.

כל השבוע האחרון לא הצלחתי להרגיש את זה שאני משתחררת, עד הרגע שבו הידיים רעדו בגזירת החוגר, וברגע שהחברים שלי חיבקו אותי התחלתי לבכות. היה לי את השירות הכי מגוון שיכולתי לבקש, והאנשים שליוו אותי היו מדהימים, ובאמת אפשר להגיד שהם חברים לחיים.

חיל האוויר זו גאווה.
מרץ 16 - מרץ 18

עכשיו אלה החיים האמיתיים.