אני יושבת לי מעושנת ב10 בבוקר באוניברסיטה ומבינה שואללה סבבה לגמרי
מה עכשיו?
חרמנית?-כן
שלב הבא זה לשלוח לידיד הודעה שיצא מהשיעור-יצא
שירותים-לא פעם ראשונה
פתחו את הדלת בטעות-לגמרי בפעם הראשונה
מרוב פחד נצמדתי (אולי יותר נכון להגיד שהתנשקתי עם הקיר מרוב פחד) כאילו שם לא רואים אותי
*צחוק צחוק-פחד פחד* לא ראיתי מי זה היה.. איך אסתכל עכשיו לאנשים בעיניים זה יכול להיות כל אחד.
היום ממשיך... נוסעת לעבודה חצי מעושנת צוחקת משטויות לבד עם עצמי-עובדת
הולכת בערב להפגיש בין שתי יישויות שחושבות שאני אלוהים כי אני כל כך עוזרת תמיד ומשפרת לאנשים את החיים...
"מעריצה אותך! כל המשפחה שלי מכירה אותך מהסיפורים שלי עלייך"
מעניין....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
