מדנהסונדרי

שפינוזה יקירי, שוב הפתעת אותי במאמר התיאולוגי מדיני שלך.

בוא נראה שהבנתי נכון.

כדי להתקיים כל האנושות מאמינה באמונות טפלות כאלה ואחרות. למה? כי כל האנשים מטומטמים והם מחפשים עוגן להיאחז בו. הרי איך אנחנו יכולים להתמודד עם המחשבה שהכל יכול להיגמר עוד שתי דקות? אנחנו לא.

ולכן אנחנו אחוזים בתקווה ופחד עצום בין דקה לדקה שנייה לשנייה.

תקווה- שהכל ישאר בדיוק כמו שאנחנו תכננו, או שמשהו ישאר ללא שינוי.

פחד- שהכל יתחיל יגמר ויקרה ברגע אחד. 

מה זה גורם? well  אנחנו בטלטלה קיומית תמידית. מי \ מה עוזר לנו לייצב את עצמינו? 

טאם טאם טאם!!!

הדת כמובן.

הדת היא מה שיכול לעצב ולשמור את האדם להוציא ממנו לפחות טיפה את הטלטלה הקיומית שבה אנחנו שרועים.

זה רק מצדיק את מה שאמרתי כל הזמן... אם אתה חלש אתה כנראה תפנה אל הדת. שיהיה לך משהו להיאחז בו, שיגיד לך שששש לפני השינה ויגיד לך ששש כשתתעורר בבוקר . שיתן לך מושג ל נו נו נו... ולהיפך מושג לכל הכבוד כלב טוב....מצוות.

טוב זה לא מה ששפינוזה אומר...שפינוזה דווקא דובק בדת ופשוט אומר שהאינטרפטציה שהאנושות עשתה לדת זה מה שהרס אותה.

* פילוסוף הוא מי שהצליח לצאת מהאמונה באמונות הטפלות. הוא התעלה על עצמו.