מדנהסונדרי

הריקות. החוסר אונים. והבדידות הם החברים שלי כרגע.

אני רואה איך יש לי אנשים בחיים ואני פשוט לבד. אני מרגישה לכודה בראש של עצמי.

בנכר\רחל

כָּכָה אֵשֵׁב... כָּכָה: שַׁחָה וְרוֹעֶדֶת.
שֶׁמֶשׁ קָרָה פֹּה בַּשַּׁחַק הַזָּר.
צַו חֲרִישִׁי יִשָּׁמַע – גַּעְגּוּעֵי הַמּוֹלֶדֶת –
קוּמִי וּלְכִי! מַה לָּךְ בְּאֶרֶץ נֵכָר!
 
כָּכָה אָקוּם... כָּכָה: בַּפַּעַם הָאֶלֶף.
כָּכָה אֵלֵךְ לִי בְּאֶפֶס אוֹנִים.
כָּךְ אֲשׁוֹטֵט בַּדְּרָכִים, בַּשָּׁרָב וּבָדֶּלֶף;
כָּכָה אֹהַב... כָּכָה: לְלֹא פִּתְרוֹנִים.

שמש קרה פה בשחק הזר...אוייי אני כל כך מבינה אותך רחל... אני רק לא מבינה איך גיליתי שורות כל כך מדהימות רק עכשיו.