אני רוצה לדבר איתו פנים מול פנים, לסגור עניינים.
אם כן- אז באמת לנסות
אם לא- להפסיק להיות בובת מין כשנוח לו ובאמת לחתוך.
אבל, אני מוצאת את עצמי על המחשבה של אני מקווה שיגיד לי שהוא לא מעוניין בי, כדי שאוכל לשקוע ברחמים עצמיים ובהרס עצמי.
האם כל זה מגיע ממקום של אגו? לראות אם ניצחתי במלחמה הקרה והקשה הזאת? האם ניצחתי במשחק?
או אולי ממקום של אני לא מאמינה שמשהו טוב יכול לקרות לי לכן אני דוחפת את זה מעצמי?
האם זה ההרס העצמי, האגו או האהבה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
