אני חולה, אני רוצה אהבה, אני נתונה בכאב תמידי, נמאס לי מעצמי, נמאס לי להרגיש ככה, נמאס לי לחפש סקס טוב, נמאס לי לחפש לילה אחד רגוע תחת הכנף הלא נאמנה והבוגדנית שלו שכל כך מרגיעה אותי, נמאס לי לרצות לנשק לו את הלחי ולחבק חזק מתחת לשמיכה, אני כנראה חייב עזה כי אני לא מצליחה להתמודד עם כלום יותר ואני מוותרת לעצמי על הכל ואז יושבת ומרגישה רגשות אשם על זה שאני מוותרת לעצמי. אני כל כך רוצה להיות אהובה לפחות פעם אחת בחיים. אני רוצה להרגיש שייכת רוצה שיחכו לי בלילות , רוצה שיחייכו כשרואים אותי, רוצה לא להרגיש שרמוטה יותר אלא המלכה שאני.
אני כועסת על עצמי שהבאתי את עצמי לייסורים נפשיים כאלה, אני כועסת על הגורל שלא בחר לי דרך יפה כמו לאחים שלי, אני כועסת שאני בת בכורה לכל החצאי אחים שלי אני כועסת שאני צריכה תמיד להיות חזקה כי אם לא העולם מתפרק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
