אז הגעתי לשם, לחווה המדהימה הזאת כדי בפעם הראשונה בחיים שלי להגיד למישהו שאני מעוניינת בו שאני לא מוכנה להיות יזיזה או סטוץ, אני רוצה יותר והרבה יותר!
אחרי שמצאתי את השמלה שבה אני אראה כמו נסיכה שלא עוזבים אותה (כמה פאטתי מצידי) . כבר בנסיעה משם אני ידעתי שזה לא הולך להיות משהו שאני אוהב לעשות. אבל תמיד יש פעם ראשונה שבה אתה לא מוכן לוותר על עצמך ומפתח קצת.. לפחות רק טיפה כבוד עצמי.
אז בהתחלה ישבנו בחוץ עם כל הילדים של השכנים, הכלבים, החתולים, השכנים עצמם, הפייסלים והוויסקי קולה שארגנתי לעצמי לפני הכל כי ידעתי שאני צריכה להיות בהיי... והוא יודע שהשיחה אמורה לקרות, כשהשמיים יחשיכו ואנחנו נרגיש מוכנים לזה. והוא מגניב לי ידיים מתחת לשמלה, מריח אותי מצמיד אותי הכי קרוב ומנשק כל חלק שרק אפשר לנשק מול כולם ואני מוחמאת ברמות הקשות ואני מדברת ומבדרת את כולם כמו שאני יודעת צוחקת כמו משוגעת שותה ושותה ושוב צוחקת ומסמיקה ומסבירה עד שהוא אומר לי אוקי בואי ניכנס הביתה והחוק הוא בעיקר אנחנו לא שוכבים לפני שאנחנו מדברים. וזה סופר קשה!
הרבה יותר קל להזדיין וזהו להבין שאני מטומטמת תסתדרי עם מה שיש לך ופאק איט.
השותף שלו רק מגחך ואומר שאם אני רוצה שהשיחה תצליח שאני אכנס ואוריד את החולצה. מאוד משעשע מצידו רק שאני הבנתי את ההצעה קצת אחרת אבל זה כבר לא משנה.
תופסת את הסיגריות שלי כאילו בהם נמצאת התשובה שלי להכל והולכת לגזר דין מוות הזה, הוא נכנס לחדר מדליק את האור מתיישב ליד הקיר אני מתיישבת מולו ואז אחרי הצחוק המובך והסיגריה הדלוקה מתחיל רצף של מילים שיוצא מהפה שלי שנגמר בדיוק ברגע שהסיגרייה כבתה. הקאת מילים זה מה שקרה שם. הסבריתי כמה אני רוצה יותר וכמה איתו אני לא מסוגלת לחלק את הרגש והסקס וכמה אני מלכת היזיזויות אבל פאק אתה כל כך מדהים, ואיתך אני לא יכולה, ואני לא מסוגלת אפילו לדרוש ממך כלום ובטח לא לדרוש דבר אחד קטן ופשוט כמו לראות אותך יותר. הוא חייך קלות וחיבק אותי חזק ואמר לי כמה הוא גאה בי שאני לא ויתרתי לעצמי והוא יודע כמה קשה היה לי לעמוד מאחורי המילים שלי ולהשמיע אותם בקול רם. אבל אני היית חייבת לעשות את זה בשביל עצמי.
ובכל זאת הוא לא יכול\רוצה להיכנס עכשיו ל"משהו מפחיד" והחיים האלה פאקט אפ, והוא לא יודע מה הוא רוצה מעצמו, והחברה האחרונה הזאת שלו שהוא נכנס איתה לקשר מהר מידי והיא הרסה אותו. והוא מבקש ממני רק כמה ימים בשביל לחשוב על זה, כי אני מדהימה וכי הוא לא רוצה לאבד אותי אבל מצד שני הוא לא מסוגל כרגע לתת יותר.
ואני שומעת רק בולשיט בולשיט בלה בלה בלה.
סבבה, הבנתי.
עכשיו אפשר להזדיין? אחרי שהכל כבר כל כך ברור?
ואללה הסקס הכי טוב שהיה לנו עד עכשיו, תחושה של thats the last time baby , do what ever the fuck you want with me
וזה היה פשוט טוב כל כך!
אחרי הרבה נשימות של אחרי, אני בולעת את הויסקי חזק ורציני יותר. אני מבינה מה הולך פה אחי אתה לא צריך להסביר פה כלום.
אני שוכבת על החזה שלו (משהו שאני אף פעם לא עושה) ומרגישה את הנחת והשלווה הזאת לפחות בפעם האחרונה לפני הטרור שאני עומדת לעבור עם הראש של עצמי.
ואני מתיישבת ומתלבשת והוא מסתכל עלי ושואל אם באלי לדבר.
לא, דיברנו מספיק, אין יותר מה להגיד .
והוא מבקש ממני להישאר לישון ואני נאבקת עם החזה שלי שמתחיל לעקצץ בכאב. אוחחחחחח!!!!!!! הכאב המוכר הנעים הזה! כמה התגעגעתי אלייך חבר יקר.
אני רוצה להישאר אתה מבין? זאת פעם ראשונה שאני באמת רוצה אבל אני לא יכולה לתת לעצמי ליפול בפח פה שוב. אם אני אשאר אני אמות מהכאב בבוקר. ואני צריכה להתמודד איתו לבד, במיטה שלי, עם הכרית והחושך.
והוא מסיע אותי לצומת, מצחיק, בדיוק מאיפה שהוא לקח אותי .
והוא נשאר מחכה איתי לאוטובוס, מחבק, מנשק מצמיד אותי אליו ולא רוצה לעזוב. או במילים אחרות מתעלל בי.
בשנייה אחת הוא עצר ושאל אותי אם אני רוצה שהוא ילך.. כי אני מתחילה להתגרד והוא מבין שמצבי מחמיר.
בלי לחשוב פעמים אמרתי כן בבקשה!
הוא נתן לי עוד נשיקה והלך לו יחף לאוטו שעומד בשולי הכביש ואני בבטונדה העצובה הזאת באמצע כביש מהיר בשמלה מתנופפת עומדת ומסתכלת על הפונציאל שלי לגאולה מייסורים נכנס לאוטו ויושב שם קצת יותר זמן ממה שהיה צריך ונוסע.
אני הייתי נורא אדישה עד שנכנסתי לאוטובוס והתיישבתי. הברזים נפתחו והתחלתי להיחנק.
בארבע בבוקר התקשרתי למאמן שלי אמרתי שאני לא אגיע לאימון. ושלחתי הודעה למנהלת שלי שאני חולה גוססת ולא אגיע לעבודה. בפועל שכבתי במיטה חנוקה מכאב עד שקמתי וברחתי לבאר שבע סתם ככה באמצע היום בשביל לשכב על הספסלים באוטובוס ולבכות כמו פסיכופטית עד שאגיע לשם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
