מדנהסונדרי

    "ואיך תחקור, סוקרטס, את מה שאינך יודע בכלל מהו? מה מן הדברים שאינך יודע תעמיד לעצמך כמטרה לחקירה שלך? או, נניח שממש תיתקל באחד הדברים האלה, איך תדע שזה מה שלא ידעת?". (פרדוקס מנון, אפלטון)

איך אפשר לחקור את מה שאתה לא יודע? אולי לתאר לעצמך שאתה כן יודע את זה ולנסות דברים? או פשוט לזרום? להיות ספונטני ולקוות לטוב?

מה מהדברים שאתה לא יודע תעמיד כמטרה לחקירה? מאוד תלוי במה שאנחנו אמורים לחקור. אולי אם אני לא יודעת משהו אני צריכה לפנות לרגש ולנסות להבין מה אני מרגישה עם זה? אבל זה לא מדוייק כמובן ואין הוכחות חותכות לזה.

אולי לשמוע דעות של אנשים אחרים על הנושא ולהחליט מה נכון? 

לראות שאני לא מחליט כלום במהלך החקירה? ( אולי עבורי זה כבר מאוחר מידי)

אם תיתקל בדברים שאתה לא יודע איך תדע שלא ידעת אותם?

ואוו יש לי צליל בתוך המח מהשאלות האלה. אולי אני מטושטשת מידי מכל מיני חומרים אבל ואוו 

that some heavy shit

מישהו העיר את עיני והסביר לי דבר אחד פשוט על העולם. 

והוא צודק עד עכשיו אני לא הבנתי את זה טוב מספיק כנראה

" את לא חייבת שום דבר לאף אחד, אף פעם!"

ואווו זה גאוני... איך אף אחד לא סיפר לי את זה? אני תמיד חשבתי שאני חייבת לכל אחד פיסה מהצומת לב שלי.

כרגע אני מבינה שאני לא??!!!

ואוו איזה תפנית מדהימה.

אוח הריקות הריקות

באלי למות

אך העצבות לא נותנת 

והגאות לא שוטפת

העננים לא מצחיקים יותר

הסבון לא מנקה לא מספיק ולא היטב

הגוף אינו נשטף מהזוהמה

אנשים לא צוחקים בצורה מדהימה

הכינרת ריקה.

המלחמה הגדולה קרבה

העצים עצובים

הענפים לא זזים

אנחנו כבר לא משחקים, בפיות או בחיות

אנחנו אנשים בוגרים ונותר לנו רק לחיות

ואיך לחיות אף אחד לא יודע 

ובכן נותר רק להיות ולהתגעגע.