פעם הדברים לא היו כך.
פעם הייתי מזיין כל דבר שזז. ואני בכלל גבר ביישן ומופנם שאף פעם לא עושה את הצעד הראשון.
גברים ונשים היו אומרים לי שיש לי כריזמה ממש גבוהה. המעסיק שלי אפילו היה עוקץ אותי בצחוק על זה.
פעם לא היה אכפת לי את מי אני מזיין ומכניס למיטה.
היום הדברים אחרת לגמרי. אני אותו גבר מופנם אבל כבר לא כל כך ביישן. למעשה אני מתמודד עם החרדות החברתיות הנוראיות שלי בדרך יציבה וסדירה.
היום הכריזמה שלי אף יותר גדולה וידידה אפילו אמרה שאני יותר סקסי מפעם.
היום אני יכול לזיין מישהי רק כאשר היא מצליחה לזיין לי את השכל (במובן הטוב), רק כאשר היא מצליחה לאתגר אותי אינטלקטואלית.
הפטיש שלי הוא שיחות פילוסופיות, על רוחניות, דת, פוליטיקה, סדר חברתי, פסיכולוגיה, מדע, פנטזיה, ולשלב את זה עם סטיות קינקיות ביותר.
אז יש פחות סקס. לפחות אני לא מתפשר על איכות.
הכי חשוב שאני יודע את ערכי וכמה אני שווה ומה תפסיד מי שבאמת אתעניין בה מעל כל אחת אחרת.