הייתה לנו מריבה קטנה לפניי אתה ידעת שזה היה מאהבה ואני לא התכוונתי למה שעשיתי ואז ביקשתי סליחה ואתה אמת לי יום לפני הנסיעה אני סולח לך כי אני אוהב אותך ואז אמרתי לך בקול רועד גם אני אותך אתה אהבה שלי.

ואז אתה יצאת לים המלח ישבת וצחקת עם חברים דאגת להתקשר ולעדכן אותי מה שלומך כל הצהריים אך פתאום בערב הפסקת לשלוח הודעות אני נורא דאגתי אז סיפרתי לחברה שלי שאני דואגת לך ואז היא אמרה לי הוא בטח יושב עם חברים שלו וצוחק עכשיו ונהנה ושכח לקחת את הטלפון אני מתעקשת ואומרת לה שזה לא יכול להיות כי כל הצהריים הוא עידכן אותי מה שלומו ואני מרגישה את הלחץ יודעת שמשהו קרה אבל היא מרגיעה ואומרת לי זה בסדר את סתם לחוצה בואי נצא לאכול משהו ונחזור את תראי שהכל בסדר ושהוא בסדר וחיפש אותך כמה פעמים בטלפון אנחנו יוצאות למסעדה יושבות מדברות אבל הוא לא יוצא לי מהראש ואני לא מפסיקה לחשוב עליו...