"אצל אנשים כמוני, עצב קיצוני הופך לשמחה קיצונית". זה ציטוט שלי, שאם תנברו אי שם בין פוסטי הבלוג תמצאו אותי כותבת כמה וכמה פעמים.
ככה זה אצל אנשים כמוני, שבתקופה האחרונה לא הייתי מסוגלת לכתוב כלום פרט לעובדות שחוזרות על עצמן ולא מעניינות בעליל.
קשה לי עם רגשות, קשה לי להעביר אותם אל הכתוב ולראות אותם מול העיניים שלי, קשה לי לחשוב עליהם, לנסות לנתח אותם, קשה לי להודות בהם, להפנים או לקבל אותם... לא יודעת כמה "אנשים כמוני" כאלה יש אבל אני בטוחה שככה זה אצלם, אם יש...
אתמול הייתי ביום הולדת של ידיד, And I had the best time עד שLight שלח הודעה, ומפה לשם זה התפתח לסיטואציה בה אני יושבת בשירותים, מתווכחת איתו בלחש בפלאפון, מתחילה לבכות מעצבים, תסכול, מלא רגשות ומחשבות שהתערבבו לי בבטן והתאספו במשך כל השבועיים האלה של המרחק, סערת רגשות, לא?
זה הרגיש נורא, ואולי חלק מהסיבה שבכיתי הוא בגלל העובדה שכעסתי על עצמי שאני אשכרה בוכה מולו (בפלאפון, אותו דבר) כבר בפעם השלישית בחיי...
אומרים שהפעם השלישית היא הגלידה, אז אתמול אחרי ששפכתי את הלב בדיוק במידה הנכונה ובדיוק במילים הנכונות, בין כל העובדות ובין כל מה שנכון או כדאי, מומלץ או הגיוני, מצאתי את עצמי נשברת תחת הלחץ ולא הייתה לי שום שליטה על המשפט הקצר והקולע הזה שאמרתי, מן סוג של משפט שילווה אותי לשארית חיי, כרגע רק שריטה טרייה על הלב שלי...
אמרתי לו שבחיים לא חשבתי שאני אגיד את זה בסיטואציה שכזו, בוכה בתוך תא שירותים, משהו שאף פעם לא אמרתי לו בכמעט שנתיים הללו שאנחנו בתוך הסיפור הזה שלנו, משהו שבחיים עוד לא אמרתי לאף אחד, שבחיים לא הרגשתי... אמרתי לו את שלושת המילים האלה... ומרוב שוק, אני בקושי זוכרת את שאר השיחה (שיחות, סמסים ואז שוב שיחות), אולי בערפול, אבל מוזר שרק בגלל שהגעתי לנקודת השבירה הזו, שידעתי שזהו זה, זה הסוף לתמיד ולעולמי עד, רק אז הרגשתי מספיק שלמה עם עצמי להגיד לו.
העיקר שארגיש שאני מימשתי, מיציתי, הייתי בסדר.
האמת היא שציפיתי שאחרי שאגיד את זה בפעם הראשונה לא אפחד מזה יותר, וזה לא ירגיש לי כל-כך נורא, אבל האמת היא שזה מרגיש כאילו עברתי טראומה רגשית (יש דבר כזה? כי אם לא, אני שמחה להמציא מונח חדש) ואני בכלל לא מסוגלת לדמיין את עצמי אוהבת, חולמת או חולקת משהו עם מישהו... כל העניין הזה של אהבה, זו חרטה אחת גדולה לאנשים שמפחדים לפרוח לבד.
לא בגלל Light אלא בכללי, אף פעם לא פגשתי מישהו שכזה, שיהיה מושלם מכל הבחינות בשבילי, אף פעם לא פגשתי מישהו או מישהי שיוכלו להיות שווים אותי. כל אדם שאני פוגשת, ואני מכירה אנשים מכל הסוגים (מילה!) יוכל לעזור לי רק בלנבול.
הרמוניה, נאמנות ואהבה זה דבר שאוכל לקבל גם מכלב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
