עד שהוא היה לי מול העיניים לא האמנתי שזה באמת קורה.
חלמתי על זה כ"כ הרבה זמן. הרגעים הראשונים היו מלאים בחיוכים ומחמאות מהכיוון שלו (באמת הפצצתי אין מה להתווכח, קרדיט לדשה) ומיד אחר-כך הידיים שלנו התקרבו וכל הנסיעה הרגישה על עננים. השפתיים ריחפו במעלית ועל השאר מיותר לספר.
זה הרגיש הכי טבעי בעולם - אני מוכנה להישבע - כאילו זה היה ככה מאז ומתמיד, בלי טיפה של מחשבה או מאמץ. לא היו דיבורים מיותרים או הכנות כלשהן. קודם לפרוק את המתח ואחר-כך כל השאר. זה היה לי שונה, זה היה לי טוב. זה לא היה ריק בכלל וזה היה מלא, לגמרי. זה היה מדהים, לכבוש כמיהה של כמה חודשים שאני, מורן, חיכיתי בהם בשקט ובדממה... היוליוס קיסר שבתוכי צהל משמחה, ניצחתי.
מישהו פעם אמר שהעיקר בחיים הוא לא לתת לחוקים מתים להרוג רגש בריא וכל מי שמכיר אותי באמת, ב-100%, יודע שהחוקים היחידים שאני מכירה אלו החוקים שלי, ולא תוכלו לשפוט אדם שחי לפי חוקים משלו.
עברנו גבולות פיסיים וגם נפשיים. בשיחות שלנו אני פשוט לא יכולה להחביא את העיניים הנוצצות ואת הסקרנות ללמוד, לנסות ולהחכים ממנו (קראתי בקוסמופוליטן שסקרנות היא תכונה שבהחלט קונה גברים, לי יש עיניים סקרניות מטבעי אז... HYFR) ואני אוהבת לשמוע אותו מדבר ולהרגיש שקופה לחלוטין מולו כשהוא מדבר בכזו רהיטות, עליי. יותר קל להתפשט נפשית מול אדם שמסוגל להכיל את הפיסיות שלך אצלו. רואים שהוא חשב על זה הרבה לפני, סיפרתי לו שחשבתי על זה אפילו יותר.
הוא אמר שהוא עדיין לא פענח אותי לגמרי, שלקח לו זמן ללמוד אותי ולהתרגל לנוכחות שלי (שאלתי אותו אם יש לי נוכחות בכלל, התשובה היא HYFR) והוא הוסיף גם שאני קשה - דבר ששמעתי הרבה על עצמי לאחרונה (על מי אני עובדת? תמיד!) ושאני אוהבת לשחק משחקים (שיטוש! He figured it out) אבל הוא לא מתרגש מזה וזה טוב.
בינתיים אני לא כותבת על משהו עתידי, כי הסיכויים שמשהו כזה יתקדם לאנשהו הם קלושים. האמת היא שגם המצב הנוכחי משביע כל פינה רעבה במוח שלי נכון לעכשיו.
קראתי איפשהו שגברים נהנים להיחשב כציידים אבל בכללי עצלנים מכדי לצוד ונשים, לעומת זאת, אוהבות לצוד אבל מעדיפות שאף אחד לא ידע על זה. אז את הציד הקטן הזה שלי אני מעדיפה להשאיר בסוד. הרי מה הערך של לחיות את הפנטזיה ולממש אותה אם כולם יודעים עליה וחולקים אותה איתך?
המבוכים הם כל העניין.
נותר רק ללמוד, להינות ולקוות שהבלגנים היחידים שיצאו מזה יכללו הרבה בגדים ומקסימום שער פרוע. חע.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
