איזו התרגשות!
בחיים לא עליתי על מטוס, בחיים לא הייתי בשדה תעופה בכלל... אני חוששת מכל דבר קטן שיוכל להרוס לי את הנסיעה ובעקבות כך אני רושמת בפתקים באייפון כל פרט הכי קטן שיכול להיות לגבי הטיסה, הכספים, הביגוד... (כי זו פאקינג אירופה!) וזה שאני כזו עצמאית ומלאה באגו רק גורם לי לרצות שהדברים יהיו מושלמים כך שלא אצטרך לעכב אף אחד או להיעזר באנשים אחרים.
הטיסה ביום רביעי אחרי חצות, אז זה בעצם יום חמישי, ולפני זה תכננתי לפגוש את 24 בשלישי.
בכלל, אקס2010 חזר לתמונה ואני מטורפת לו על הצורה, אבל מי מתפלא בכלל? יש מורן יש בלגן. אותו אני רואה כל יום (שוב, לא מפתיע) ואנחנו הכי דבעים שיש... עושים את הדברים הכי שטותיים, מבינים אחד את השנייה לגמרי, מטורפים אחד על השנייה, מתגעגעים, לא מפסיקים לצחוק והאמת היא שאני דיי מתחרטת שחזרתי לקשר איתו כי יהיה לי קשה לצאת מזה שוב ולצפות שהוא יהיה שם בכל פעם שארצה ויעלם בקלות בכל פעם שימאס לי...
אבל כ"כ כיף איתו, אני הכי חופשייה איתו בעולם, אפילו שכיף לי עם 24 זה פשוט לא אותו הדבר עם מישהו שגם יותר קרוב אליי בגיל ובחוויות אבל גם מישהו שעברתי איתו יותר דברים... ולא יודעת בנוגע לגיל, אבל זמן הוא כן פקטור שמשנה לדעתי.
השאלה היא אם אדם בוחר להקדיש את עצמו למשהו חדש ולבנות זכרונות או שהוא נאחז בעבר כי זה יותר קל, וכמובן שיש את המטומטמים כמוני שמערבבים את העבר וההווה ביחד...
BTW, אימוש קנתה מצלמה חדשה לכבוד הנסיעה שלי (אחד הדברים המשמחים כי אני חולת צילום, גם אם זה להיות מול המצלמה וגם אם מאחורי העדשה) ולמרות שהיא לא כזו משוכללת העיקר שיש מצלמה לעשות בה תמונות.
אז הנה קצת ניסויים... 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
