אז ביום שישי נפטרתי מהעול הנוראי הזה שנקרא פסיכומטרי.
אני ממש מקווה שזה מאחוריי כי אני לא מהאנשים שינסו שוב.
איך היה? "היה בסדר, היה ממש טוב!" - זה מה שעניתי לכל מי ששאל אותי... האמת שאין לי מושג.
יצאתי מהמבחן עם בלאק אאוט ענקי, אני לא זוכרת שום שאלה, שום פרק ואפילו לא במה היה לי פיילוט. לא זוכרת מה היה קשה ומה היה קל, ופה ושם יש לי פלאשבקים של הסיגריה שאחרי.
הייתי בזון כזה של מבחן וכשיצאתי ממנו כאילו קיבלתי אמנזיה.
בימים שלפני המבחן לא התכוננתי, לא למדתי בכלל ולא פתחתי את הקלסר, לא סיכמתי ולא הלכתי לשיעור האחרון, ועוד נקודה לרעתי (ולטובת המדינה) היא שמרוב הלחץ וההתרגשות (יותר לחץ) ישנתי בלילה שלפני רק שעתיים שבהן חלמתי שאני קמה מאוחר והתחלתי להתארגן באטרף, וברגע שיצאתי מהדלת של הבית בחלום - התעוררתי מהחלום והתחלתי להתארגן באטרף למרות שקמתי חצי שעה לפני השעון המעורר.
סיוט.
לפני שנרדמתי באותו הלילה הדלקתי במחשב את החלק האחרון של "הארי פוטר ואוצרות המוות", שמתי ממש את הסוף בו הארי חוזר להוגוורטס, עד הקטע שבו הוא מבין שהוא צריך למות.
לא יודעת למה, אבל זה מה שנתן לי כוח לעבור את המבחן הזה (חנונית על, אה?) ויש מצב גדול שאחרי שמסרתי את טופס הבחינה שלי עשיתי לעצמי Obliviate בתת-מודע.
אני מפחדת שהלך לי גרוע, אני מקווה שלא.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
